בג"ץ 8985/10 צבי גולנזר נ. משטרת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי משטרת ישראל; מפכ"ל המשטרה; מפקד מחוז ירושלים; המשרד להגנת הסביבה; השר להגנת הסביבה; עיריית ירושלים וראש העירייה, לבוא וליתן טעם מדוע כולם כאחד אינם אוכפים את החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 והתקנות שהותקנו על פיו, בשכונות ובכפרים הערביים הגובלים עם שכונת פסגת זאב בירושלים, שם מתגוררים העותרים. זאת לשם מניעת רעש קריאות המואזין הבוקע מרמקולי המסגדים הסמוכים באזור, אשר מדיר שינה מעיניהם. העותרים טוענים כי הם פנו למשטרת ישראל ולעיריית ירושלים לגבי סוגיה מטרידה זו, אך למרות פניותיהם, פניהם הושבו ריקם.

2.

לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.

דרך המלך היא כי העותר לסעד מבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, ימצה תחילה את ההליכים העומדים לרשותו לפני הרשות המוסמכת (ראו למשל בג"ץ 778/08 נגמה נ' מדינת ישראל (11.5.2008)). העותרים הגישו עתירה המנוסחת באופן שעל בית המשפט לבור את המוץ מהתבן – ללא פירוט הפניות שנעשו לרשויות המוסמכות ותיעודן, לרבות תאריכי הפנייה. עסקינן אפוא בעתירה כללית ולקונית שעל פניה איננה בשלה לדיון בפני בית משפט זה ואף אין בה לקדם את עניינם של העותרים. הדרישה למיצוי הליכים איננה משוכה מלאכותית אלא שלב הכרחי טרם תוגש עתירה לבית משפט זה. דרישה זו היא מהותית ומעשית כאחת. בל נשכח כי תפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק אינו להחליף את שיקול דעתה של הרשות אלא לבקר את התנהגותה. דין העתירה אפוא להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, כפי שנפסק בשורת פסקי דין של בית משפט זה (ראו בג"ץ 778/08 דלעיל; בג"ץ 5008/07 מחאמיד נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (16.9.2007); בג"ץ 2766/07

סובחי נ' משרד הפנים סניף עכו (12.7.2007); בג"ץ 10634/06 אבו הדבה נ' שר הפנים (18.2.2007); בג"ץ 10298/06 יאסין נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית איו"ש (7.2.2007)).

3.

העתירה נדחית על הסף מבלי שנתבקשה תגובה.