פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
9232/01 - ב'
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרת:
"נח"
- ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ
המשפטי לממשלה
2. שר החקלאות
3. המועצה לענף הלול
4. משה בנישתי ואח'
בקשה מטעם המשיבים 1-2 להארכת מועד
כניסתו לתוקף של פסק הדין
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד אבי ליכט
החלטה
בסיומו של פסק הדין מיום 11.8.03 נקבע בחלק האופרטיבי, בין היתר, כדלקמן:
"...ההחלטה בדבר בטלות התקנות ואיסור השימוש בפרקטיקה האמורה תושעה עד ליום 31.3.2005. התקנות האמורות לפקוע ביום 11.3.2004, תעמודנה בתוקפן עד ליום פקיעתן או עד לתאריך אחר במסגרת תקופת ההשעיה, אם יוארך תוקפן (ההדגשה הוספה)".
כאמור, התקנות – והכוונה לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הלעטת אווזים), תשס"א-2001 – עמדו לפקוע ביום 11.3.04. מן הבקשה עולה כי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת אישרה את הארכת תוקפן של התקנות פעמיים, לראשונה עד ליום 10.9.04 ולאחר מכן, עד ליום 31.1.05. משמע, אין כיום תוקף לתקנות, שהרי תוקפן לא הוארך. יתרה מזו, ביום 3.1.05 סרבה הוועדה להאריך את תוקפן של התקנות. משאין עוד תוקף לתקנות, ברי כי אין בידו של בית המשפט להאריך את מועד תחולתו של פסק הדין לתקופה כלשהי. בפסק הדין הושעתה ההחלטה הקובעת כי התקנות בטלות. עתה, משאין התקנות בתוקף, עקב אי-הארכת תוקפן על ידי ועדה של הכנסת, נוצר מצב משפטי שבגדרו אין ניתן להאריך את התקופה שננקבה בפסק הדין.
אף בחלק האופרטיבי של פסק הדין שצוטט לעיל נאמר כי התקנות תעמודנה בתוקפן "עד לתאריך אחר במסגרת תקופת ההשעיה [היינו עד 31.3.05], אם יוארך תוקפן ". משתוקפן של התקנות לא הוארך מעבר ליום 3.1.05, אין בידי בית המשפט להאריך את מועד ההשעיה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ' באדר
ב' התשס"ה (31.3.2005).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ש ו פ ט ת