בג"ץ 955-23 בג"ץ 955-23

השופט ח' כבוב:

כל שניתן להבין מתוכן העתירה, שהוגשה על-ידי העותרת, תושבת צרפת שאינה מיוצגת, הוא שביסודה טענות שונות הנוגעות להתנהלות בית הדין הרבני האזורי בירושלים, בית הדין הרבני הגדול, והליך גירושים שהחל בבית משפט בצרפת בשנת 2014. על-פי המתואר בעתירה, מספר שנים לאחר שנתן לה בעלה דאז גט, בעודה נמצאת בעיר מגוריה פריז ובזמן שהצדדים מנהלים הליך בבית משפט בצרפת בשאלות רכושיות, התקבל אצל העותרת זימון לדיון בבית הדין האזורי. בעתירה הודגש, כי העותרת התייצבה לדיון חרף מגבלות מגפת הקורונה באותה העת ועל אף הסכנה שהייתה כרוכה בכך. לטענתה, באותו דיון ניסו לכפות עליה לחתום על "מתן יפוי כח לעו"ד אשר ביה"ד הרבני מצא למנות בלא שום סיבה או בסיס מוצדק, על מנת שהנ"ל תפעל עבורו בהליך אזרחי, המתנהל, כאמור, בבית המשפט שבפריז". אחר דברים אלה תואר כיצד הגרוש, שלא היה מרוצה מהליך הפרדת הרכוש האזרחי בפריז, פעל "בארץ בהליך תביעה מוטה מאין זה, על מנת למנוע מהאישה את זכויותיה בהליך המשפטי המתנהל בפריז" וכן תוארו ניסיונותיה של העותרת למנוע זאת. טרם חתימה סוכמה העתירה כך: "האישה תובעת בזאת, ראשית, את שני עורכי הדין אשר פעלו בעבירה משפטית ביודעין [...] האישה תובעת בזאת ביה"ד הרבני על סכום כסף בסך מיליון ש"ח! [...]. לאור כל העובדות המובאות לעיל [...] האישה מבקשת בזאת שבית המשפט העליון [...] יעתרו לבקשת האישה, להשבת זכויותיה, וכמובן קבלת פיצויים כספים, כמקובל במסגרת עבירה ורשלנות משפטית".

לאחר עיון מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף, וזאת מכיוון שהיא לוקה בחוסר בהירות ובכוללניות, לצד היעדר תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית, והכל, עד כדי כך, שאין אפשרות ממשית לבררה (ראו והשוו: בג"ץ 5100/22 פלוני נ' מדינת ישראל (11.08.2022)).

העתירה נדחית אפוא על הסף. אין צו להוצאות.