פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 1608/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט והשופטות ע'
רביד וח' פלינר) בעמ"ש 44966-12-18 מיום 29.1.2020
בשם המבקש:
עו"ד אבי גפן
החלטה
1.
המבקש והמשיבה הם אחים ובין השניים סכסוך משפטי הנוגע לירושת הוריהם (הרקע הרלוונטי תואר בהרחבה בהחלטת בית משפט זה בבע"ם 8467/16 פלוני נ' פלונית (27.9.2017) (להלן: בע"ם 8467/16 )). לאחר מות אימם (להלן: המנוחה ), הגיש המבקש התנגדות לביצוע צוואתה. טענותיו של המבקש נדחו בבית המשפט לענייני משפחה, וכך גם ערעורו לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות לערער שהגיש לבית משפט זה (ראו בע"ם 8467/16). ביום 8.5.2018 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה כתב תביעה במסגרתו עתר לקיומו של משפט חוזר אזרחי בעניין צוואת המנוחה. ביום 1.7.2018 הגישה המשיבה לבית המשפט בקשה שיורה למבקש על הפקדת ערובה לפי סעיף 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). ביום 20.9.2018, לאחר קבלת תשובת המבקש ותגובת המשיבה, הורה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' הרשמת ע' הלר-כריש ) כי על המבקש להפקיד 20,000 ש"ח בתוך 15 ימים כערובה להוצאות המשיבה. בית המשפט בחן את סיכוייה הלכאוריים של התביעה להתקבל וציין, בין היתר, כי אין המקרה דנן מסוג המקרים בהם ניתן לקיים משפט חוזר בהליך אזרחי, בשים לב לכך שטענות המבקש כבר נדחו בשלוש ערכאות. עוד בחן בית המשפט את האפשרות כי בתום ההליך לא תוכל המשיבה לגבות את הוצאותיה וכן נתן את דעתו לזכות הגישה לערכאות של המבקש.
2.
ערובה כאמור לא הופקדה וביום 21.10.2018 הגיש המבקש בקשה למתן ארכה בת 14 ימים להפקדת הערובה ובקשה להפחתתה או לפריסתה. ביום 28.10.2018 דחה בית המשפט את הבקשה להפחתת גובה הערובה אך לפנים משורת הדין ובשים לב לכך שתוצאת אי הפקדת הערובה במועדה היא דחיית התובענה (תקנה 519(ב) לתקנות), הוארך המועד להפקדתה כמבוקש עד ליום 4.11.2018. ביום 5.11.2018 הגיש המבקש בקשה נוספת למתן ארכה להפקדת הערובה, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט שניתנה למחרת היום. בקשה נוספת שהוגשה ביום 7.11.2018 נדחתה אף היא, בהחלטת כב' השופט א' שני . ביום 7.11.2018 הגיש המבקש בקשה נוספת לעיון חוזר במסגרתה ציין כי הוא עתיד לקבל כספים "בימים הקרובים" בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב. לבקשה זו צירף העותר מסמכים המעידים כי הוא פנה לקרן פנסיה בבקשה לקבל פנסיית נכות (להלן: מסמכי הפנסיה ). בו ביום דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה משלא הופקדה הערובה (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין ציין בית המשפט שלא מצא לשנות מהחלטתו גם בשים לב למסמכי הפנסיה, והעיר שתאריך החתימה על חלק מהמסמכים היה 6.11.2018.
3.
המבקש ערער על פסק הדין וביום 29.1.2020 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט והשופטות ע' רביד ו ח' פלינר ) את הערעור. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בפסק הדין – הן במישור הדיוני, הן במישור המהותי. מבחינה דיונית, בית המשפט לענייני משפחה האריך את המועד להפקדת הערובה אף לאחד שחלף המועד שנקבע לה. רק בפעם הנוספת בה לא הפקיד המבקש את הערובה, לא מצא בית המשפט להיעתר לבקשה. מבחינה מהותית, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקש בתביעתו למשפט חוזר וציין כי אין בה "ולו טענה אחת שמהווה עילה למשפט חוזר". בית המשפט המחוזי הוסיף כי לא נפלה טעות בנימוקי בית המשפט לענייני משפחה בפסק הדין וכי לטעמו, בית המשפט לענייני משפחה "ראה לנכון לעשות חסד" עם המבקש כאשר אישר לו לנהל את ההליך, חרף העובדה שהמבקש לא הצביע על עילה בדין לקיום משפט חוזר.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. לדברי המבקש, שגה בית המשפט המחוזי משהתייחס לסיכויי תביעתו לגופה – בטרם זו נדונה בערכאה דיונית. כן נטען כי בית המשפט המחוזי חזר על שגיאה של בית המשפט לענייני משפחה בכך שקבע שמסמכי הפנסיה נחתמו רק ביום 6.11.2018 (בעוד שלדבריו, אלה נשלחו כבר ביום 3.10.2018). שגיאה זו עולה כדי עיוות דין. מאחר שהכספים שולמו לו בסופו של יום כבר בחודש דצמבר 2018, לו היה מקבל ארכה לתשלום הערובה, יכול היה להפקידה.
למען שלמות הדברים יוער כי לאחר הגשת בקשת הרשות לערער הגיש המבקש בקשה לפטור מעירבון ולחלופין להפחתתו בהליך שלפניי. ביום 10.5.2020 נעתר כב' הרשם ר' גולדשטיין לבקשה בחלקה והעמיד את העירבון על סך 20,000 ש"ח.
5.
דין הבקשה להידחות. בעיקרם של דברים, טען המבקש כי התנהלות בית המשפט לענייני משפחה, והעובדה שלא נעתר לבקשתו למתן ארכה היא עיוות דין שמצדיק בירור נוסף של טענותיו, בפרט בשים לב לכך שמשמעות הדבר היא דחיית תביעתו לגופה.
בית המשפט המחוזי נדרש לטענתו של המבקש בדבר התנהלותו הדיונית של בית המשפט לענייני משפחה וציין כי לא נפל בה פגם. לפניי הוסיף וטען המבקש כי שגה בית המשפט לענייני משפחה משלא נעתר לטענתו כי הוא עתיד לקבל כספים "בימים הקרובים" (בהסתמך על מסמכי הפנסיה). עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי במסגרת בקשת הארכה שהגיש המבקש ביום 21.10.2018 לא ציין המבקש דבר בעניין זה וגם לא צירף אליה את מסמכי הפנסיה. זאת, חרף טענתו שהגיש אותם כבר ביום 3.10.2018. ויוזכר כי בית המשפט לענייני משפחה ממילא נעתר לבקשתו זו. זאת ועוד, בפסק הדין, לא התעלם בית המשפט ממסמכי הפנסיה, אך ציין כי אינו סבור שהמבקש צפוי לקבל כספים בימים הקרובים וכי "חלק [ממסמכי הפנסיה – ע' פ'] של המבקש לחברת הביטוח נחתמו רק ביום 6.11.2018". חרף טענות המבקש בהקשר לקביעה אחרונה זו, אכן, כעולה מהמסמכים שצירף, טופס "ויתור על סודיות רפואית וכללית" נחתם על ידי המבקש רק ביום 6.11.2018.
6.
כן איני סבור שנפלה טעות בהידרשותו של בית המשפט המחוזי לשאלת סיכויי תביעת המבקש. זאת, שכן הלכה היא כי בבחינת בקשה להורות על הפקדת ערובה מכוח תקנה 519 על בית המשפט לבחון, בין היתר, את סיכויי התביעה (ראו בע"ם 1171/16 פלוני נ' פלוני , פסקה ט (18.2.2016); רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין , פסקה 7 (13.11.2014)). בית המשפט לענייני משפחה דחה, כאמור, את תביעת המבקש משלא הופקדה הערובה ומשכך נדרש בית המשפט המחוזי גם לשאלת סיכויי התביעה. משאלה הם פני הדברים, אין ממש גם בטענת המבקש שלפיה בית המשפט המחוזי נדרש לגוף התביעה בטרם הסתיים הטיפול בה בבית המשפט לענייני משפחה.
7.
כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקום שבו מעוררת הבקשה שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר נגרם לצדדים עיוות דין חמור (בע"ם 2586/20 פלונית נ' פלונית , פסקה 5 (24.5.2020); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123, 128 (1982)). בהינתן כל האמור לעיל, איני סבור שנגרם למבקש עיוות דין, לא כל שכן עיוות דין המצדיק בירור נוסף לפני ערכאה זו.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז התש"ף (16.7.2020).
ש ו פ ט