בע"מ 1752-24 בע"מ 1752-24

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 30.1.2024, ברמ"ש 65528-01-24 (השופטת ו' פלאוט – סג"נ), שבה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, מיום 27.12.2023, בתלה"מ 6238-05-22 (השופטת מ' רום פלאי).

רקע עובדתי והחלטות קודמות

2.המבקש והמשיבה נישאו זל"ז בשנת 1998. על רקע פרידתם בשנת 2019, מנהלים השניים הליך בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 30.5.2023, במסגרת דיון בהיבטים הרכושיים של סכסוך הגירושין, נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשת המשיבה, ומינה רואה חשבון חוקר, לצורך הערכת שווי הנכסים והזכויות שצברו היא והוא, המשיבה והמבקש, במהלך חייהם המשותפים.

3.כלפי החלטה זו, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 10.7.2023, קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, כי נושא מינוי רואה החשבון החוקר יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה, "על-מנת שיתן החלטה מנומקת בנושא זה בהתחשב בטענות הצדדים". בהתאם, ביום 21.12.2023, דן בית המשפט לענייני משפחה פעם נוספת בבקשת המשיבה למינוי רואה החשבון החוקר, וקבע כי "רב הנסתר על הגלוי בנוגע להיקף הרכוש שנצבר במהלך נישואי הצדדים, לרבות מהעסקים אותם מנהל [המבקש] באמצעות שותפויות ופלטפורמות מגוונות, בארץ ובחו"ל, אשר לא נפרשו בשקיפות בפני בית המשפט". לנוכח התרשמות זו, ובשל הצורך בבירור מעמיק הדורש מומחיות ספציפית, מינה בית המשפט לענייני משפחה את רואה החשבון החוקר פעם נוספת.

4.המבקש לא השלים עם החלטה זו, ושב והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הבקשה – נדחתה. בהחלטה צוין, כי "מינוי מומחה הינו אחד מהכלים המרכזיים והחשובים בארגז הכלים של השופט וככל שהשופט סבור כי עליו להיעזר במומחה, ערכ[א]ת הערעור לא תתערב בכך, אלא במקרים חריגים במיוחד". לגופו של עניין, קבע בית המשפט המחוזי כי "מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה", וכי "אי מינוי מומחה יפגע דווקא בה באופן בלתי מידתי, בעוד שהפגיעה במבקש אינה נראית, על פניו, כמשמעותית".

מכאן הבקשה שלפנַי.

5.לטענת המבקש, עניינו מעורר שאלה עקרונית, הנוגעת לקביעת תבחינים למינוי רואה חשבון חוקר, לצרכי הערכת שווי נכסים וזכויות שצדדים להליך גירושין צברו במהלך חייהם המשותפים. כמו כן טען, כי משהגיע בית המשפט למסקנה כי נדרש למנות רואה חשבון חוקר, עליו לקבוע לגבי אילו נכסים תיערך החקירה, תוך סיווג הנכסים שאינם ברי חלוקה במסגרת הליך איזון המשאבים. בנוסף, טוען המבקש, כי מינוי המומחה ללא כל תשתית עובדתית במסגרת הליך קדם המשפט, עלול לפגוע בניהול משרד עורכי הדין שבבעלותו, ובחובתו לשמור על חיסיון לקוחותיו.

6.מנגד טוענת המשיבה, כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה נטועה היטב בנסיבות המקרה הקונקרטי; ומשכך, הבקשה אינה עומדת ברף המחמיר למתן רשות ערעור. בפרט ציינה המשיבה, כי "לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב להחליט באשר לעצם מינוי מומחה מטעמו, לרבות עיתוי ההחלטה על המינוי", כך ש "אין מקום שערכאת הערעור תתערב באופן הפעלת שיקול הדעת האמור". עוד טענה המשיבה, כי המבקש 'עשה דין לעצמו' שעה שסיכל את מינוי המומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, מבלעדי החלטה שיפוטית לעיכוב ביצוע החקירה.

דיון והכרעה

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובתשובת המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות.

8.כידוע, רשות ערעור ב'גלגול שלישי' לא בנקל ניתנת, אלא רק מקום שבו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כדי למנוע עיוות דין. אדרבה: עסקינן, כאמור, בבקשת רשות ערעור שעניינה בהחלטת ביניים; הלכה פסוקה היא, שבית משפט זה יתערב בהחלטות כגון דא, אך במקרים "חריגים שבחריגים" (בע"מ 2464/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (4.7.2023)). טענות המבקש אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית; הבקשה מתמקדת בעניינו הקונקרטי, נסובה סביב דל"ת אמותיו. בית המשפט לענייני משפחה מינה את רואה החשבון החוקר מפאת מורכבות המערכת הרכושית בין בני הזוג, ובשל חשש להברחת נכסים על-ידי המבקש. הנמקה זו, התקבלה בפסיקת בית משפט זה כעניין שבשיקול דעת הערכאה הדיונית, וכעילה מוצדקת למינוי רואה חשבון חוקר במסגרת הליך רכושי של סכסוך גירושין (ראו: בע"מ 5197/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (8.9.2020); בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלונית, פסקה ח' (4.1.2007); ע"א 573/61 קורקידי נ' גרייבסקי, פ"ד יז 2198, 2201 (8.10.1963)).

9.יתרה מזאת, אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי משעה שבית המשפט החליט למנות את רואה החשבון החוקר "עליו לקבוע ביחס לאלו נכסים יערוך את חקירותיו, תוך סיווג הנכסים שאינם ברי חלוקה במסגרת איזון המשאבים". מבלי לטעת מסמרות, איני רואה הצדקה לקבוע חובה אפריורית שכזו. למעשה, אף קיים טעם חזק להימנע מכך, שהרי מלאכת החקירה והבדיקה נועדה, בין היתר, לחשוף את הנכסים שנעלמו מעיני בית המשפט, לצורך ביצוע איזון משאבים הולם בין הצדדים. ברי, כי קביעת חובה כאמור, תחתור תחת תכלית זו.

10.גם עיוות דין לא נגרם למבקש. טענותיו של המבקש נדונו לפני בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם לפני בית המשפט המחוזי – ונדחו בהחלטות מנומקות. כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת המבקש ל"פגיעה בחובות האמון, הנאמנות והזהירות של עורך הדין כלפי לקוחותיו", שכן ברי כי מוטלת על רואה החשבון החוקר חובת סודיות ביחס להליכי החקירה והבדיקה (ראו: תקנה 18 לתקנות בתי משפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022). עוד אציין, כי מעיון בתיק נראה כי המבקש עשה דין לעצמו, דש בעקביו החלטות שונות שניתנו בעניינו – מבלי שניתנה החלטה שיפוטית על עיכוב ביצוע כדבעי; התנהלות פגומה זו, יש בה כשלעצמה כדי להצדיק דחיה של בקשת רשות הערעור (ראו: בע"מ 4948/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (8.8.2023)).

11.הבקשה נדחית אפוא בזאת.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪.