בע"מ 2501/10 פלוני נ. פלוני

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 18702-07-09 מיום 18.2.2010 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' כהן , י' וילנר ו- ע' זרנקין ובו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 23540-00 מיום 9.6.2009 שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיא לענייני משפחה - מחוז חיפה, השופטת ר' ברגמן אשר עסק בסכסוכים בין המבקש למשיבה, ובכלל זה בענייני משמורת, מזונות חלוקת הרכוש ועוד.

העובדות הצריכות לעניין

1.

המבקש והמשיבה (להלן גם: בני הזוג ) נישאו זה לזו בשנת 1995. בשנת 1997 נולד לבני הזוג בן (להלן:

הקטין ). המבקש והמשיבה התגרשו בשנת 2008 לאחר שנים של סרבנות גט מצד המבקש, אשר הובילה אף למאסרו למשך תקופה של 14 חודשים.

2.

במסגרת הדיון בבית המשפט לענייני משפחה הוכרעו נושאים שונים הקשורים לסכסוכים בין בני הזוג.

פסק דינו של הבית משפט לענייני משפחה

3.

בית המשפט לענייני משפחה תיאר בהרחבה את השתלשלות האירועים בסכסוך שבין בני הזוג. בעניין משמורתו של הקטין פירט בית המשפט לענייני משפחה את הממצאים שעלו מהתסקירים השונים וחוות הדעת שהוגשו בעניינו ולאחר סקירת הממצאים השונים נקבע כי סכסוך הגירושין בין בני הזוג מטיל צל כבד על חיי הקטין "וגרם טראומטיזציה המשליכה על התפתחותו הרגשית והנפשית". עוד נקבע, כי התנהלות המבקש אינה מאפשרת לקטין "להתמודד עם העולם המסוכסך בו נולד ובמסגרתו הוא אמור לתפקד תוך שמירה על שלומו ובריאותו". כן נקבע, כי טובת הקטין דורשת שימור המצב הקיים, ולפיכך קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הקטין יישאר במשמורתה של המשיבה. בית המשפט לענייני משפחה נמנע מלקבוע בשלב זה קביעות לעניין הסדרי הראייה.

4.

בהמשך, התייחס בית המשפט לענייני משפחה לנתונים הקשורים למבקש ולמשיבה, ובין היתר למשכורתם ורכושם. לאחר שקילת כלל הנתונים נקבע כי מזונות הקטין, לרבות דמי מדור, יעמדו על סך של 2,100 ש"ח לחודש. כן נקבע כי בנוסף לדמי המזונות יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך ובהוצאות בריאות חריגות אשר אינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי.

5.

בנוסף קבע בית המשפט לענייני משפחה כי יש לחייב את המבקש גם ב"מזונות מדין מעוכבת" לטובת המשיבה, נוכח סירובו המתמשך להתגרש. נקבע, כי תנאי בסיסי לפסיקת מזונות מדין מעוכבת הינו פסק דין המחייב את הבעל לגרש את אשתו, ובמקרה דנן אכן חויב המבקש להתגרש מהמשיבה ואף הופעלו נגדו סנקציות מחמת סירובו לעשות כן. עם זאת, נקבע כי החיוב לא קם בפסק דינו הראשון של בית הדין הרבני בעקבותיו הגישה המשיבה את תביעתה, אלא בהחלטה מאוחרת יותר מיום 4.5.2006 ולפיכך זהו המועד ממנו יש לחייב את המבקש במזונות המשיבה בסך של 3,000 ש"ח לחודש, עד ליום 1.7.2008.

6.

עוד נקבע, כי בני הזוג נישאו לאחר 1.1.1974 ולפיכך ולאור האמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 ביצע בית המשפט לענייני משפחה איזון משאבים בין בני הזוג. נקבע כי מועד האיזון אמור לשקף את מועד הקרע, הפירוד בפועל, ולכן ראוי לקבוע כי מועד האיזון הינו היום בו עזבה המשיבה את הבית ביחד עם הקטין (קרי, ביום 1.1.2002). נקבע, כי כל הזכויות הכספיות שנצברו על ידי מי מהצדדים נכון למועד האיזון משותפות לבני הזוג וכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי של כלל הזכויות נכון למועד האיזון. בהמשך, התייחס בית המשפט לענייני משפחה בפירוט לטענותיהם השונות של הצדדים לגבי הרכוש.

7.

לבסוף, נדחתה תביעה כספית שהגיש המבקש נגד המשיבה מאחר ולא צורף כל מסמך להוכחת התביעה, לא זומנו עדים והמשיבה לא נחקרה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

8.

המבקש ביקש להלין על קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש ברובו. נקבע, כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה המבוסס כולו על ממצאים עובדתיים מובהקים שבית המשפט לענייני משפחה הסיק מן הראיות שהונחו לפניו, התרשמותו מן הצדדים ועל בסיס חוות דעת רבות שנערכו על ידי הגורמים השונים המטפלים בעניינם של הקטין ושל בני הזוג.

9.

בהתייחס לטענתו של המבקש בעניין השמעת קלטת חקירה של הקטין בפני חוקרת ילדים, בתלונה שהוגשה על ידי המבקש בגין מעשה מגונה שלכאורה בוצע בקטין על ידי בן זוגה של המשיבה, נקבע כי אין מקום להתערב בעניין זה אשר היה נתון בחקירת משטרה וחזקה עליה כי עשתה מלאכתה נאמנה.

10.

עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי יש להתערב בקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה לפיה יש להימנע מלהכריע בעניין הסדרי הראייה בין המבקש לקטין בשלב זה. נמצא כי מפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה עולה כי נסיבות המקרה הינן קשות, ואף אם לא ניתן בשלב זה לקיים הסדרי ראייה שלא בנוכחות הגורמים הטיפוליים, אין למנוע הסדרים כאלו לחלוטין כעולה מפסק הדין, ונקבע כי בעניין זה אין רצונו של הקטין חזות הכל. לפיכך, נקבע כי בעניין זה ייערך תסקיר אשר יומצא לבית המשפט לענייני משפחה אשר יזמן את הצדדים ויכריע בעניין בהקדם האפשרי.

11.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפניי, בה מלין המבקש על קביעותיו של בית המשפט המחוזי, למעט הקביעה בדבר הסדרי הראייה.

הטענות בבקשה

12.

המבקש טוען כי יש מקום להתיר לו רשות ערעור בשל טעותו של בית המשפט המחוזי בקביעתו לפיה אין מקום לשמוע את קלטת חקירתו של הקטין בפני חוקרת ילדים, אשר התלונן על הטרדה מינית לכאורה מצד בן זוגה של המשיבה. עוד נטען, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מנומק ולא ניתן הסבר מדוע אין מקום להתערבות בעניין הקלטת. לטענת המבקש היה מקום להתייחס "בצורה מעמיקה" לעניין זה וכן לאפשר את השמעת הקלטת או את העדת הקטין.

13.

עוד נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר התעלם מטענות המבקש בנוגע לחיובו בתשלום מזונות מדין מעוכבת. בעניין זה מפנה המבקש לסיכומים שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, אולם סיכומים אלו לא צורפו לבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בעניין זה חל מעשה בית דין שכן הוא חויב על ידי בית הדין הרבני לשלם בעבר למשיבה סכום בסך 5,000 ש"ח למשך תקופה של ארבעה חודשים.

14.

המבקש מוסיף וטוען כי גם טענותיו לעניין איזון המשאבים נדחו על ידי בית המשפט המחוזי ללא כל נימוק, כאשר לטענתו בשל "פסק הדין למזונות, הוא רוקן מכל הכספים שהיו לו". בהמשך, מעלה המבקש טענות לגבי דחיית טענותיו ללא כל נימוק בעניין מגרש ורכב מסוג מאזדה.

דיון והכרעה

15.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות וזאת אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה. פעמים רבות חזר בית משפט זה וציין כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" לא תינתן אלא באותם מקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית חשובה החורגת מעניינים של הצדדים הישירים לסכסוך או במקום בו ישנן הכרעות סותרות של ערכאות נמוכות יותר וטרם נפסקה בהם הלכה [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי

633-632 (מהדורה עשירית, 2009)]. המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים, ונדמה כי גם המבקש לא טוען כי עניינו מגלה סוגיה משפטית חשובה. מדובר בטענות הנוגעות לצדדים הישירים לסכסוך ואין זה מקרה החורג מעניינם הפרטי. טענותיו של המבקש הינן רובן ככולן טענות הנוגעות לממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה ובצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום להתערבות בממצאים אלו. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית ונדמה שהלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: רע"א 1790/10 א. טייב הנדסה בע"מ נ' נאור בע"מ (לא פורסם, 2.6.2010) בפסקה 14 (להלן: עניין טייב הנדסה בע"מ )] . כפי שפסק בית המשפט המחוזי, קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה התבססו על הראיות שהוצגו לו, התרשמותו מהצדדים, מהתסקירים וחוות הדעת שנערכו בעניינו של הקטין.

16.

אשר לטענותיו של המבקש לפיהן בית המשפט המחוזי לא נימק את פסק דינו, הרי שגם טענה זו דינה להידחות. בית המשפט המחוזי לא מצא כאמור מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה וזאת על פי ההלכה בעניין זה.

בעניין קלטת החקירה נימק בת המשפט המחוזי את קביעתו ולא מצאתי מקום להתערב במסקנתו. מעבר לכך, כבר נקבע לא אחת כי אין בית המשפט נדרש, במסגרת הנמקת פסק הדין, "להתייחס לכל תג ותג מטענותיהם של בעלי הדין" (השוו: ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם , פ"ד לז(3) 60, 70 (1983); רע"א 318/10 לוי נ' אורן (לא פורסם, 2.2.2010) בפסקה 31; עניין טייב הנדסה בע"מ , לעיל, בפסקה 15).

17.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.