בע"מ 5703/20 פלוני נ. פלוני

1.

בין המבקש לבין המשיבה מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה מספר הליכים משפטיים. ביום 5.12.2018 הגישה המשיבה בקשה לגילוי מסמכים וביום 26.2.2019 הורה בית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לחלקה הארי של הבקשה, כי על המבקש להמציא את המסמכים המבוקשים וזאת בכפוף לכך שהמשיבה תישא בעלויות הנפקתם (להלן: ההחלטה מיום 26.2.2019 ) . ביום 16.4.2019 הגישה המשיבה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן: הפקודה ) שבגדרה טענה, בין היתר, כי המסמכים המבוקשים לא הומצאו בהתאם להחלטה. המבקש השיב לבקשת הביזיון ובהמשך, ביום 11.6.2020, העביר "ארגז עם חומרי גילוי מסמכים". בית המשפט ביקש מהמשיבה לעדכן אם במסמכים אלה יש כדי לייתר את ההכרעה בבקשה. משעמדה המשיבה על בקשתה, ולאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת הבכירה ש' ברגר ) באופן חלקי את הבקשה. בית המשפט ציין

כי הוא מקבל את עמדת המשיבה שלפיה המבקש לא המציא את המסמכים הנדרשים, כמתחייב מההחלטה מיום 26.2.2019. נקבע כי משלא הומצאו המסמכים, יש לפעול ליישום ההחלטה בפועל באמצעות מתן צווי גילוי שמופנים לצדדים שלישיים. כמו כן, הורה בית המשפט למבקש להשיב לשאלון שהוגש על ידי המשיבה. עוד באותה החלטה, הכריע בית המשפט גם בבקשת המבקש (שהוגשה אף היא לפי הפקודה) שבגדרה עתר, בין היתר, לתשלום הוצאות גילוי המסמכים שביצע. בית המשפט הורה כי המשיבה תישא רק בעלויות המסמכים שהתבקשו, מתוך כלל המסמכים שהמציא המבקש.

2.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות לערער וביום 3.8.2020 נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת העמיתה ש' שטמר ) לבקשה וקיבל את הערעור באופן חלקי. נקבע כי החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה נעדרת הנמקה בשאלה מדוע העדיף את גרסת המשיבה על פני גרסתו של המבקש, וכי בית המשפט לענייני משפחה לא עיין בקלסרי המסמכים אותם טוען המבקש שהגיש כדי לבחון אם ואיזה חלק מהמסמכים המבוקשים גולה. לפיכך הורה בית המשפט כי בשלב זה המשיבה תישא בתשלום עבור הנפקתם של 10% מהמסמכים שהוגשו על ידי המבקש בהליך לפני בית המשפט לענייני משפחה ושלגביהם אין מחלוקת. כן נקבע כי במסגרת הליך ההוכחות יקבע בית המשפט לענייני משפחה פרק זמן שבו יוכלו הצדדים להתייחס לכמות המסמכים שגולו ואם אלה עומדים בבקשת המשיבה. בהתאם, כך נקבע, יכריע בית המשפט לענייני משפחה גם בשאלת התשלום שבו תחויב המשיבה בהמשך למסקנותיו בדבר היקף המסמכים שגולו. בית המשפט המחוזי הורה על דחיית יתר טענות המבקש.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש – שאינו מיוצג – עותר בעיקרם של דברים כי בית משפט זה יקבע שהמבקש הגיש את המסמכים שבמחלוקת. כנטען בכל הנוגע למסמכים, אין די בהוראת בית המשפט המחוזי להשיב את הדיון בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, בין היתר מאחר שלשיטת המבקש דעתו של בית המשפט לענייני משפחה "נעולה" לטובת המשיבה ובאי כוחה. עוד עותר המבקש שבית המשפט יקבע כי המבקש ענה על השאלון שהוגש מטעם המשיבה בהליך בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, מציין המבקש כי עובר להכרעת בית המשפט המחוזי בבקשתו, הגישה המשיבה בקשה נוספת לפי הפקודה (להלן: הבקשה השנייה לפי הפקודה ) , ובה היא, כנטען, הסתמכה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה נושא הבקשה שלפניי. בהקשר זה מביע המבקש חששו כי ככל שלא ייקבע שהגיש את המסמכים, יינקטו נגדו הסנקציות הקבועות בפקודה.

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר הימנעות ממתן רשות ערעור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 538/20 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (19.2.2020)). אמת מידה מצמצמת זו חלה ביתר שאת בבקשת רשות לערער שנסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שהערעור עליה ב"גלגול שני" אף הוא ברשות (בע"ם 8058/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (23.11.2020);

בע"ם 607/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 3 (11.2.2019) ). המקרה דנן אינו עומד באמת מידה זו. מרבית חיציו של המבקש הופנו למעשה לקביעתו של בית המשפט המחוזי שהורה על השבת הדיון בעניין המסמכים לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי מצא כאמור שהחלטת בית המשפט לענייני משפחה אינה מנומקת וכי עליו לשוב ולהידרש לסוגיה ולהכריע בה. משאלה הם פני הדברים, ומשטרם ניתנה החלטה סופית של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיה, איני סבור שטענות המבקש מצדיקות מתן רשות לערער לפני בית משפט זה (ראו והשוו: רע"א 5564/17 גולדנברג נ' טולצ'ינסקי , פסקה 4 (12.9.2017); רע"א 8722/16 מילוא נ' קהת , פסקה 10 (8.12.2016)) . אשר לטענותיו של המבקש שלפיהן דעתו של בית המשפט לענייני משפחה "נעולה" – אין הבקשה דנן האכסניה המתאימה לבירורן (ובהקשר זה, יצוין כי בקשה שהגיש המבקש לפסילת המותב נדחתה וכך גם ערעור על החלטה זו, ראו ע"א 2994/20 פלוני נ' פלונית ( 11.6.2020)). אשר למילוי השאלון, טענות המבקש בהקשר זה נטענו בשולי בקשתו, ועיון בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מגלה כי לא נקבע שהמבקש לא מילא את השאלון וכל שציין בית המשפט הוא כי המבקש "ישיב על השאלון שצורף תוך 30 יום" (סעיף 12 להחלטת בית המשפט לענייני משפחה). מכל מקום, נראה כי בעניין אחרון זה לא נתונה למבקש רשות לערער בהתאם לסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (רע"א 6170/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (11.10.2019)). לבסוף, בכל הנוגע לבקשה השנייה לפי הפקודה, בית המשפט לענייני משפחה לא קיבל החלטה בבקשה ואין מקום להידרש עתה לטענות המבקש בהקשר זה.

הבקשה נדחית אפוא, משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.