פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7152/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב הווארי וארבל) מיום 19.5.08 בתיק ע"מ
1026/07
בשם המבקש:
עו"ד יואל דן
החלטה
.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב, הווארי וארבל) מיום 19.5.08 בתיק ע"מ 1026/07 בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופט ג'יוסי) מיום 21.3.07 בתיק תמ"ש 5682/03.
ב.
בשנת 2003 הגישה המשיבה תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו היא ידועה בציבור של המבקש. עוד נטען לבטלות הסכם מכר משנת 1988 בו מכרה למבקש דירה (להלן הדירה ) בהיותו חוזה למראית עין. ביום 21.3.07 קבע בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דין מפורט, כי אין מדובר בחוזה למראית עין, אך התקבלה הטענה בדבר מערכת יחסים של ידועים בציבור (לרבות שנים ארוכות לאחר כריתת החוזה) - ומסיבה זו נקבע, כי בהתאם להלכת השיתוף זכאית המשיבה למחצית הזכויות בדירה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 19.5.08. נקבע, כי קביעות הערכאה הדיונית מבוססות היטב בחומר הראיות, ושהערעור מכוון בסופו של יום כלפי ממצאי עובדה ומהימנות . הוזכר, כי טענת שיהוי הועלתה לראשונה בערכאת הערעור, ושניתן לדחותה גם לגופה. עוד נסקרו באריכות האינדיקציות לקיום חיים משותפים, ונומקה הקביעה בדבר הלכת השיתוף חרף דחיית הטענה בדבר חוזה למראית עין.
ג.
יוסף, כי במסגרת הערעור עתר המבקש להגשת ראיות חדשות (בש"א 3148/07) שעיקרן תלושי משכורת (לשנים 2005-1995) מסמך המעיד על חוב המשיבה וצילום של מרפסת הדירה. נטען, כי בזמן ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה היה המבקש "במשבר נפשי עמוק" ולכן הראיות לא אותרו ולא הוגשו במועד. ביום 11.10.07 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. ראשית, נקבע כי על אף שיקול הדעת המסור לבית המשפט הדן בערעורי משפחה (סעיף 9 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה - 1995); בע"מ 1913/05 פלונית נ' עזבון המנוח פלוני (לא פורסם)), לא התקיימו התנאים לקבלת ראיה חדשה. עוד נקבע, כי אין בראיות החדשות כדי להטיל אור חדש ושונה על הנקודות שהיו במחלוקת והוכרעו לטובת המשיבה. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה (בע"מ 9016/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם)) נדחתה - אך נאמר בחתימתה "כי למבקש עומדת האפשרות להשיג על החלטה זו במסגרת רשות ערעור על פסק הדין הסופי שיינתן בערעורו".
ד.
בבקשה שלפנינו נטען, בעיקר , כי קבלת הראיות הנוספות היתה יכולה להביא לתוצאה שונה. נטען, כי תלושי המשכורת היו מפריכים את הקביעה שהמשיבה מימנה את הוצאות הצדדים, כי תמונת המרפסת יכולה היתה ללמד על היקפם (הקטן) של השיפוצים שערכה המשיבה בדירה, וכי פירוט חובותיה יכול להסביר מדוע עשתה שימוש בחשבון המבקש "כחשבון מעבר ללא כל שיתוף מצידה". עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל ראוי לתלונות שווא שהגישה המשיבה נגד המבקש, ולכך שהונתה את הביטוח הלאומי - עניינים שיש בהם כדי ללמד על אישיותה ה"ערמומית" של המשיבה, שהשתלטה על חייו ורכושו של המבקש. כן נטען, כי בית המשפט לא ייחס משקל ראוי לשיהוי בהגשת התביעה, לעובדה שהטענה בדבר חוזה למראית עין נדחתה, ולאי הגשת מסמכים רלבנטיים מצד המשיבה.
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) - אין המקרה שלפנינו בא בכלל אלה, ואף לא נטען אחרת בבקשה. היו למבקש שני ימיו בבתי המשפט, והוא מיצה את טיעוניו. ועוד, הכרעת בית המשפט מיוסדת על ניתוח ארוך ומפורט של מערכת היחסים בין הצדדים, ניתוח המבוסס גם על קביעות מהימנות (ביחס למבקש ראו עמ' 37-34) - ובכגון אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, קל וחומר בגלגול ערעורי שלישי (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם); בע"מ 946/08 פלוני נ' פלוני (לא פורסם)). עיון בניתוח עובדתי זה מעלה, כי ספק אם יש בראיות הנוספות (אפילו נניח שהן מוכיחות את אשר נטען) כדי לשנות ממנו. ולבסוף, בית המשפט לענייני משפחה היה מודע לתלונות שהגישה המשיבה (עמ' 31-30).
ו.
יש לזכור כי הצדדים חיו יחדיו על פי קביעת בית המשפט כשמונה עשרה שנה ולמצער בתקופות מסוימות חיו אצל אמה של המשיבה; וגם כשחיו בדירה התגוררה עמם בתה הקטינה של המשיבה. כן הוזכר היריון שנפסק בנסיבות טבעיות. לא ניתן איפוא לדחות את גירסת המשיבה כל עיקר; ובאשר לדרך לפרש את העובדות, אין מקום להתערבות בהכרעת הערכאה הדיונית.
ז.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ט בחשון תשס"ט (27.11.08).
ש ו פ ט