בע"מ 838-23 בע"מ 838-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (סגן הנשיא א' שוחט) ברמ"ש 43637-12-22 מיום 12.1.2023, בגדרו התקבלו בקשת רשות ערעור וערעור שהגישה המשיבה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (השופט א' שני) בי"ס 34471-10-22 מיום 17.12.2022.

רקע בתמצית

2.המבקש והמשיבה נישאו בשנת 2018 ולהם ילדה קטינה (להלן: הקטינה). ביום 20.10.2022, לאחר שפרץ בניהם סכסוך, הגישה המשיבה בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה. בתום דיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ביום 8.11.2022, ניתן פסק-דין שהורה על סגירת תיק יישוב הסכסוך (להלן: פסק-הדין). ביום 2.12.2022 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להורות משותפת ולהסדרי שהות, וכן תביעה למזונות ולמדור הקטינה; וביום 18.12.2022 הגיש לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב תביעה לגירושין. ביום 13.12.2022 הגישה המשיבה בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לבית המשפט לענייני משפחה, ובאותו יום ניתנה החלטה, ולשונה: "התיק רשום כסגור". ביום 15.12.2022 הגישה המשיבה בקשה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה טענה כי פסק-הדין אומנם מורה על סגירת תיק יישוב הסכסוך, ואולם, לא נקבע בו דבר ביחס לקיצור תקופת עיכוב ההליכים; וביקשה כי בית המשפט יורה על קיצור תקופת עיכוב ההליכים. ביום 17.12.2022 ניתנה החלטה בבקשה, ולפיה "משמעות סגירת התיק היא כמובן סיום תקופת עיכוב ההליכים".

3.על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, שקיבל בפסק-דינו את הבקשה ואף את הערעור לגופו. נקבע כי אין בסגירת תיק יישוב סכסוך קיצור מובנה של תקופת עיכוב ההליכים, וכי היה על בית המשפט לענייני משפחה להתייחס לכך במסגרת פסק-דינו, ולקבוע זאת באופן מפורש. לפיכך, כאמור, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע כי מועד מתן ההחלטה, 17.12.2022, הוא מועד סיום תקופת עיכוב ההליכים. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי למשיבה זכות ראשונים להגשת תביעות למשך 15 ימים ממועד זה, והורה על מחיקת התביעות שהגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה עד ליום 2.1.2023.

4.על פסק-דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי משמעותו המעשית של פסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה היא סגירת התיק וקיצור תקופת עיכוב ההליכים; כי ההוראה על סגירת התיק הינה הוראה מהותית שנועדה לאפשר הגשת תובענות, וכי יש להעדיף את המהות על-פני הפרוצדורה; וכי בית-המשפט לענייני משפחה הבהיר את מסקנתו זו במסגרת החלטתו מיום 17.12.2022.

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלי להידרש לתשובה.

הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתן רשות ערעור כאמור דרוש על-מנת למנוע עיוות-דין (ראו, מני רבים: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני, פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 5110/22 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים פתח תקווה, פס' 11 (4.8.2022)). כך, ביתר-שאת, עת עסקינן בבקשה שיסודה ברשות ערעור על החלטת הערכאה הראשונה, כבעניינו (ראו והשוו: בע"מ 9258/20 פלונית נ' פלוני, פס' 4 (3.1.2021); בע"מ 6599/22 פלוני נ' פלונית, פס' 6 (25.10.2022)).

על-אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואינה מעוררת כל שאלה עקרונית שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת רשות ערעור ב'גלגול שלישי'. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור בענייננו דרוש כדי למנוע עיוות-דין. לפיכך, הבקשה אינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי', ומשכך, כאמור, דינה להידחות.

6.למעלה מן הצורך, אעיר כי מעיון בפסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה ובהחלטותיו, עולה כי בית המשפט סבר שהחלטתו מיום 17.12.2022 אך מבהירה את פסק-דינו. ואולם, למעשה, מדובר בהחלטה חדשה המתקנת את פסק-הדין, בהינתן שלא קיימת בפסק-הדין כל הוראה בדבר קיצור תקופת עיכוב ההליכים (או התייחסות כלשהי לעיכוב ההליכים כאמור). לפיכך, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי יש לראות בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 17.12.2022, כהחלטה חדשה, מנותקת מפסק-הדין, וכי לפיכך, מועד סיום תקופת עיכוב ההליכים חל הימנה.

7.לנוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.