בע"מ 9258/20 פלוני נ. פלוני

1.

בין השנים 2007-2000 היו הצדדים ידועים בציבור ונולדו להם שתי בנות, אחת מהן קטינה (להלן: הקטינה או ביחד הבנות ). ביום 22.12.2009 ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים שבו הוסדרה סוגיית משמורת ומזונות הקטינות (להלן: ההסכם ). בהסכם נקבעו, בין היתר: חלוקת זמני השהות בין הצדדים; כי המשמורת תיוותר בידי המבקשת; וכי המשיב ישלם למבקשת עבור מזונות הקטינות 6,000 ש"ח מדי חודש עד הגיען של הבנות לגיל 18 או עד לסיום התיכון, לפי המאוחר. בין גיל 18 עד גיל 20 או עד לסיום השירות הצבאי, לפי המאוחר, ישלם המשיב לפי ההסכם שליש מהסכום בכפוף לכך שהקטינות יתגוררו בבית המבקשת. ביום 12.2.2019 הגיש המשיב תביעה "לביטול/הפחתת מזונות" לבית המשפט לענייני משפחה, ובגדרה טען שחל שינוי נסיבות מהותי מאז חתימת ההסכם אשר מצדיק את התערבות בית המשפט בגובה דמי המזונות. ביום 6.9.2020 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' אילוטוביץ' סגל ) את התביעה וביטל את תשלום דמי המזונות. נקבע, בין היתר, כי המשיב עמד בנטל להוכיח שינוי נסיבות בעניינו המצדיק התערבות בגובה דמי המזונות. בית המשפט קבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות של הבנות ושאינן תלויות שהות. כך, נקבע כי המבקשת תשמש כ"הורה מרכז" להוצאות אלו, והצדדים יישאו בהן בחלקים שווים על ידי פתיחת חשבון בנק ייעודי שאליו יפקיד כל אחד מהצדדים סכום חודשי זהה (להלן: חשבון הבנק הייעודי ).

2.

המבקשת ערערה על פסק הדין, וכחודש לאחר מכן הגישה "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע" – היא העומדת במוקד הבקשה שלפניי – שבגדרה עתרה לעיכוב ההוראה בדבר פתיחת חשבון הבנק הייעודי (ברקע לדברים, הליך שפתח המשיב לפי פקודת בזיון בית משפט). ביום 15.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) את הבקשה וקבע שהגם שלא ניתן לומר כי הערעור במקרה דנן חסר סיכוי לחלוטין, הרי שבחינת מאזן הנוחות מעלה כי לא נראה שייגרם למבקשת נזק בלתי הפיך אם יבוצע פסק הדין. בית המשפט הדגיש שככל שערעור המבקשת יתקבל ניתן יהיה לסגור את חשבון הבנק הייעודי, ואין אפשרות שייפגע דירוג האשראי של המבקשת, מאחר שאין אפשרות שהחשבון יגיע ליתרת חובה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי הוראת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בדבר פתיחת חשבון הבנק הייעודי פוגעת בזכויותיה, מנוגדת לדין ואינה מידתית. משכך, עותרת המבקשת לעכב את ביצוע ההוראה האמורה עד להכרעה בערעור לפני בית המשפט המחוזי.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על פי אמות המידה המקובלות. בית המשפט המחוזי נדרש לטענות המבקשת וקבע כי מאזן הנוחות – שהוא, ככלל, אבן הבוחן המרכזית לבחינת בקשות מן הסוג דנן – לא נוטה לטובתה משלא צפוי להיגרם לה נזק בלתי הפיך ככל שלא תעוכב פתיחת חשבון הבנק הייעודי. איני סבור כי טענות המבקשת לפניי מגלות עילה למתן רשות ערעור ולהתערבות באיזון שערך בית המשפט המחוזי (ראו והשוו: בע"ם 7455/20

פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (29.10.2020); בע"ם 5203/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (2.8.2019)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.