פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
6698/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אמלסום זרי וולדמארי
נ ג ד
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים בתל אביב (כב' סגו הנשיאה ד"ר ק' ורדי) בעמ"נ 4832-10-15
מיום 8.10.2015
בשם המבקש:
עו"ד תומר ורשה
בשם המשיבה:
עו"ד נטע אורן
החלטה
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי ) אשר נמנע מליתן צו ארעי אשר יימנע את השמת המבקש ב"חולות" ויביא לחידוש אשרתו הזמנית.
1.
המבקש הוא נתין אריתריאה שהסתנן לישראל. ביום 6.2.2014 הורתה המשיבה למבקש להתייצב במרכז השהייה "חולות". המבקש ערר לבית הדין לעררים על החלטה זו, וערר זה נדחה ביום 10.9.2015. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין זה נדחתה. ביום 6.10.2015, יום אחד עובר למועד שבו נדרש המבקש להתייצב במרכז השהייה, הגיש המבקש ערעור מינהלי על פסק הדין ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע (שהיא למעשה בקשה לסעד זמני בערעור), שבה התבקש להורות שהמבקש לא יידרש להתייצב במרכז "חולות" וכן שתחודש אשרתו הזמנית עד למתן פסק דין בערעור.
2.
ביום 7.10.2015 קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי ) כי אין מקום ליתן צו ארעי במעמד צד אחד והורה על הגשת תשובה לבקשה. צוין כי הבקשה הוגשה "בדקה התשעים" וכי פרק הזמן שחלף מאז פסק הדין העניק למבקש שהות להתארגן ולערוך את הסידורים הנדרשים. עוד צוין כי הענקת צו ארעי במעמד צד אחד שמורה למקרים שבהם ייגרם נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, מה שאין כן במקרה זה. ביום 7.10.2015 נדחתה "בקשה בהולה לעיון חוזר"; ובמועד זה הוגשה גם בקשת רשות הערעור דנן, שבגדרה נטען כי המבקש שוהה בישראל מזה 8 שנים ועובד בתפקיד בכיר כמנהל ברשת בתי קפה, כך שהשמתו ב"חולות" תסב לו נזק ולבית העסק נזק קשה. עוד נטען כי בקשתו של המבקש למקלט לא נדונה מאז שהוגשה בשנת 2008.
3.
דין הבקשה להידחות. תחילה יאמר כי בקשה זו היא בגדר "גלגול שלישי" שלאמת המידה החלה על הכרעה בה התייחסה לאחרונה השופטת ד' ברק-ארז בבר"ם 5778/15 פלונית נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה (27.8.2015)). כפי שצוין שם , בית הדין לעררים מתאפיין במקצועיות ובמומחיות בתחומי עיסוקו, ובשים לב לאופיו ולמידת מומחיותו ולמספר ה"גלגולים" שעבר ההליך – חלה על בקשה מסוג הבקשה שלפניי אמת מידה מצמצמת (פסקה 13). אדגיש, מבלי לגרוע מכך, כי המאטריה שבה עסקינן כרוכה תכופות בהגבלה ניכרת של הזכות לחירות ושל זכויות נוספות, ועל כן לטעמי ייתכנו מקרים שבהם יידרש בית משפט זה לבקשה גם כאשר לא מועלית שאלה משפטית עקרונית, וזאת בהינתן קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בהפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בהקשר אחרון זה יינתן מטבע הדברים משקל גם לקיומה של פגיעה בלתי מידתית בזכות לחירות (השוו למשל בש"פ 6119/14 שרקי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (16.9.2014); בש"פ 1886/12 מדינת ישראל נ' נזאזלה , פסקה 6 (13.3.2012); בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (17.4.2011)).
4.
בנתון לאמת מידה זו לא מצאתי להיעתר לבקשה. כעולה מהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים, פסק הדין של בית הדין לעררים ניתן ביום 10.9.2015, ואילו הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים הוגש רק ביום 6.10.2015, שעה שלפי קביעת בית הדין לעררים היה צריך המבקש להתייצב במתקן "חולות" יום למחרת בשעה 14:00. אף אם נביא בחשבון את מועדי ישראל שחלו בתקופה הרלוונטית, הרי שלא היה מקום להשתהות כה ארוכה בהגשת הערעור והבקשה לסעד זמני שהוגשה בצדו אשר מנעה דה-פקטו קבלת תגובת המשיבה עובר להכרעה בבקשה. לכך אוסיף כי תגובה לבקשה לסעד זמני עתידה להיות מוגשת עד מחר, 20.10.2015, והדעת נותנת כי משלא ניתן צו ארעי – בתיק זה ובתיקים מסוגו – כך שהמבקש נשלח למרכז "חולות" עוד טרם הכרעה בערעורו, ההחלטה בבקשה לצו ביניים תינתן במהירות הראויה והערעור ייקבע לשמיעה מוקדמת, וזאת בשים לב לטיב הזכויות העומדות על הכף.
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בחשון התשע"ו (19.10.2015).
ש ו פ ט