בר"מ 7099/06 מנהל הארנונה עיריית תל אביב יפו נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

המבקשת טוענת כי טרם נקבעה הלכה ברורה בשאלה האם, לצורכי הטלת ארנונה, מותר לסווג נכס כ"חברת ביטוח" אך בשל היות הנכס מוחזק בידי חברת ביטוח, או שמא צריכות להתקיים זיקות נוספות בין הנכס לבין הפעילות הביטוחית על מנת שאפשר יהיה לסווג הנכס כאמור. בית משפט זה מתבקש ליתן רשות ערעור על מנת ללבן שאלה זו. לא ביקשתי את תגובת המשיבה, אשר ייתכן שגם בפיה ישנן טענות כלפי אופן סיווגה, שכן לדעתי דין הבקשה להידחות מטעמים של סדרי דין: ההליך טרם הגיע לכלל מיצוי בערכאות שקדמו לי ולעת הזו אין מקום לדון בפרשה זו בערכאה שלישית.

קביעתו העיקרית של בית המשפט קמא היא כי נבצר ממנו להכריע בסכסוך בין הצדדים. על מנת להכריע בסכסוך, כך קבע בית המשפט, דרושה תשתית עובדתית עשירה יותר:

"נשאלת השאלה האם די בנתונים שנקבעו על ידי ועדת הערר כדי לקבוע האם קיים קשר אירגוני ופונקציונלי בין הארכיב להיות המערער "מבטח" על פי הגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשי"א-1951; האם התיקים המאוחסנים בארכיב הינם תיקים "חיים", המשמים את חברת הביטוח בפעילותה השוטפת, והאם מדובר ביחידת סמך המספקת שירותים לוגיסטיים למערערת או, כטענתה, מחסן המשמש לאיחסון תיקים ומסמכים בלבד. משלא נקבעו ממצאים בסוגיות אלה נבצר ממני להכריע במחלוקת בין הצדדים."

בהחלטתו הנחה בית המשפט קמא את ועדת הערר הן בעובדות נוספות הדרושות לשם הכרעה הן בקריטריונים המשפטיים אותם יש לדעתו ליישם. למעשה, הבקשה שלפנינו הינה כי נתערב, כבר בשלב זה, בהליכים שלפני ועדת הערר ובית המשפט לענינים מינהליים וכי נקבע הלכה כיצד יש לסווג את הנכס.

בקשה זו הוגשה בטרם מוצו ההליכים בערכאות הקודמות (רע"פ 2290/98 בקשי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.5.1998 ); בג"ץ 2339/03 דרגן נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 10.3.2003)) .

אמנם, הואיל ובית המשפט קמא פירט בהחלטתו קריטריונים לפיהם צריכה ועדת הערר להחליט, יכול לכאורה בית משפט זה לשבת בערעור ולדון בשאלה האם הקריטריונים שפירט בית המשפט קמא והעובדות הנוספות אשר הנחה את ועדת הערר לברר – הם אכן הקריטריונים על פיהם צריכה להיחתך שאלת הסיווג. אפשר ושאלה זו תגיע לדיון בבית משפט זה, אך רק כשתוגש תשתית עובדתית הולמת, החלטה בבקשה כפי שהיא יכולה להיות כולה או מקצתה החלטה אקדמית.

מובן שאם תבקש עיריית תל-אביב לערער על החלטת ועדת הערר, ולאחר מתן פסק דין בערעור על ידי בית המשפט לענינים מינהליים, תוכל המבקשת לבקש רשות ערעור לבית משפט זה, גם על פסק דינו הראשון של בית המשפט לעניינים מינהליים.

בקשת רשות הערעור נדחית.