בש"א 10149/17 פלוני נ. פלוני

המבקשים עותרים למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בו נדחה ערעור שהגישו על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שניתן בשתי תביעות שהגיש המשיב בעניין מזונות ילדיו.

לאחר עיון בבקשה, בהשלמה שהוגשה בהתאם להחלטתי ובתגובת המשיבים, סבורה אני כי הכף נוטה לדחיית הבקשה.

בבקשה המקורית נטען כי הארכה נדרשת נוכח פניה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לקבלת סיוע ו"משום שהליכי הבדיקה של הסיוע המשפטי כרוכים בפרוצדורה שנוהגת שם". בבקשה לא צוין מועד הפניה ללשכה לסיוע משפטי והיא לא נתמכה באסמכתא או בתצהיר, והמבקשים התבקשו להשלים את החסר, דהיינו "להבהיר מתי פנו ללשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע בייצוגם", ולתמוך את ההשלמה בתצהיר ובאסמכתא. להשלמה שהוגשה בהמשך לכך צורף תצהיר מטעם המבקשת 3, בו ציינה כי פנייתה ללשכה לסיוע משפטי נעשתה בטלפון וכי באותה שיחה נמסר לה כי נוכח גובה שכרה והרכב שבבעלותה אין היא זכאית לסיוע, וכי אין כל טעם שתפנה בבקשה בכתב. על כן, כך נטען, נעשה על ידה נסיון למצוא מקור למימון ההליך המשפטי.

למקרא הבקשה וההשלמה קיים קושי. כאמור בהחלטה המורה על הגשת השלמה לבקשה התבקשו המבקשים מפורשות להבהיר את מועד הפניה ללשכה לסיוע משפטי. מועד זה לא נכלל בהשלמה, והדבר אומר דרשני.

מכל מקום, ככל שהשיחה הנטענת נערכה לפני הגשת הבקשה, הרי שהטעם שביסוד הבקשה אינו מדויק שכן בבקשה נטען כי המבקשים "מנסים לקבל ייצוג משפטי בערעור, באמצעות לשכת הסיוע המשפטי" והתבקשה ארכה של 45 ימים בשל "הליכי הבדיקה של הסיוע המשפטי". לעומת זאת מן ההשלמה עולה כי אותו " נסיון " התמצה בשיחת טלפון אחת. כמו כן, אם נערכה אותה שיחה נטענת רק לאחר הגשת הבקשה, היה על המבקשים ליתן הסבר לשיהוי הממושך ולהסביר מדוע נערכה פניה ראשונית (כאמור פניה טלפונית בלבד) ללשכה לסיוע משפטי רק לאחר שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף. כמו כן, אם נערכה שיחה טלפונית לאחר מועד הגשת הבקשה, יש להתפלא על הלשון בו נקטה הבקשה "מנסים לקבל ייצוג", בלשון הווה.

הנה כי כן, בהיעדר פירוט לעניין מועד הפניה ללשכה לסיוע משפטי, כפי שהיה על המבקשים לעשות בהתאם להחלטה מפורשת, נמנעה האפשרות לבחון האם יש להיעתר לבקשה על יסוד הטעם שבבסיסה (פניה ללשכה לסיוע משפטי) ובתוך כך לבחון האם המבקשים פעלו בשקידה ראויה ובזריזות המתחייבת בפנייה ללשכה לסיוע משפטי, כפי שיש לנהוג עת מוגשת בקשה כאמור.

עוד אוסיף כי לאחר עיון בפסק הדין עליו מעוניינים המבקשים להשיג, התרשמותי היא כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם תומכים, על פניהם, במתן הארכה. יצוין בהקשר זה כי עניין לנו בהליך ערעורי "בגלגול שלישי" וכי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נדחה ערעור המבקשים מכוח הוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (והמבקשים לא התייחסו בבקשתם, אף לא בקצרה, לאמת המידה החלה בכגון דא).

לבסוף אציין כי לא נעלם מעיני שהבקשה הוגשה יום אחד לפני חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי . לנתון זה יש ליתן משקל משמעותי, ואכן נתתי לו משקל כזה. עם זאת, אך מובן הוא כי לא כל אימת שבקשת ארכה מוגשת לפני חלוף המועד בית המשפט מחויב להיעתר לבקשה וליתן

ארכה באופן אוטומטי. על כל עניין להיבחן תמיד לפי נסיבותיו הקונקרטיות, ובעל דין המגיש בקשת ארכה חלף הגשת ההליך הערעורי עצמו תמיד נוטל על עצמו את הסיכון שבקשתו תידחה. בענייננו לא הוכחה כאמור הטענה שבבסיס הבקשה - כי נדרשת ארכה להגשת ההליך בשל פניה ללשכה לסיוע משפטי ועל מנת למצות את ההליכים בעניין זה - וזאת גם לאחר שניתנה הזדמנות לכלול פירוט בעניין. משזו לא הוכחה - וממילא לא הוכח קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה - סבורה אני כי אין בעיתוי הגשת הבקשה (וגם בנותני דעתי לעניינו של ההליך), כדי להטות את הכף לקבלתה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפני משורת הדין, ונוכח האמור בסיפה לפסק הדין, לא ייעשה צו להוצאות.