פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
10184/09 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקש:
גאסן סאכס
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרישמי
2. עו"ד שי גרוס - מנהל מיוחד
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) מיום 18.6.09 , במסגרתה הורה בית המשפט על מאסרו של המבקש, הוא החייב בהליכים השונים, בשל אי שיתוף פעולה עם המנהל המיוחד. בית המשפט אפשר למבקש להשתחרר מן המאסר האמור אם יעמוד בתנאי החלופי והוא תשלום של סך 20,000 ₪ לקופת הכינוס. משיב 1 הסכים לבקשה. משיב 2 התנגד לה.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. האיחור בהגשת הבקשה הוא ניכר – כמעט חצי שנה מיום פסק הדין, והיה על המבקש להביא "טעם מיוחד" לאיחור זה. כלום עמד המבקש בנטל זה? תשובתי היא בשלילה. אמנם, הדין מכיר בכך כי בנסיבות מסוימות יהווה עיכוב במתן אישור הסדרת הייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי משום "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו: בש"א 2401/06 לולו סלם נ' בנק עצמאות למשכנתאות (לא פורסם, 24.4.06)). כך למשל, כאשר הנסיבות בעטיין נגרם העיכוב בהסדרת הייצוג אינן בשליטתו של המבקש, יכול ויהיה בכך כדי להוות נסיבה מיוחדת המהווה "טעם מיוחד" כאמור. עם זאת, ספק בעיני אם במקרה שלפני
העיכוב אשר נגרם באישור ייצוגו של המבקש עולה לכדי נסיבות מיוחדות מעין אלו. אמנם, מעיון בבקשה ובאסמכתאות המצורפות אכן עולה כי בא כוחו של המבקש פעל עוד ביום מתן פסק הדין (18.6.09) ופנה ללשכה לסיוע משפטי לצורך אישור ייצוג המבקש גם בהליך הערעור. כמו כן, אף ממכתבה של הלשכה לסיוע משפטי (מיום 6.12.09) אכן עולה כי נתגלתה טעות משרדית אשר גרמה לעיכוב האמור באישור ייצוגו של המבקש. עם זאת, לא הובהר בבקשה שלפני כלל מדוע במשך כל התקופה עד לקבלת האישור מן הלשכה כאמור למצער לא פנה המבקש, או בא כוחו מבקש הייצוג, לבית משפט זה בבקשה להארכת מועד אשר תוגש בתוך המועד הקבוע או בסמוך לכך. זאת, בעיקר משעה שהמבקש פנה בשנית ללשכה לסיוע משפטי לשם בירור מצבו רק ביום 7.9.09 – כשלושה חודשים כמעט מעת החלטת בית המשפט קמא, זאת למרות שנודע לו כי אישור הייצוג מבושש לבוא. ויובהר, כי בכל הנוגע לסיכויו של הליך זה, הרי שאלו אינם גבוהים. בית המשפט קמא ביסס את החלטתו בדבר מתן פקודת המאסר על כך שהמבקש נמנע זה תקופה ארוכה מן התשלום החודשי שהוטל עליו תוך שהוא מציין כי המבקש "מזלזל בהחלטות בית המשפט". מן האמור לעיל ומתוך מכלול הנסיבות עולה, כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לביסוס "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד כאמור.
3.
הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.
ניתנה היום, י"ט בשבט
תש"ע (3.2.2010).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם