פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1074/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
דן כוכבי
נ ג ד
המשיבים:
1. ציון כוכבי
2. דורון ערוסי, עו"ד
3. יואב שרון, עו"ד
4. כונס הנכסים הרשמי
ערעור על החלטת כב'
הרשמת ש' עבדיאן בע"א 3908/18 מיום 31.1.2019
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בע"א 3908/18 מיום 31.1.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להקדמת מועד הדיון בשלושה ערעורים מאוחדים שהינו צד להם.
1.
ברקע לבקשה, הליכי פשיטת רגל אליהם נקלע המערער במהלך שנת 2009 לאחר שהצהיר על חובות בסך של למעלה מ-36 מיליון ש"ח (פש"ר (מחוזי ת"א) 1125/09). מספר חודשים לאחר מכן, עתר המערער לביטול צו הכינוס מטעמים שונים. בית המשפט לא שעה לבקשתו וביום 21.6.2011 הכריז עליו פושט רגל ומינה את משיב 2 לנאמן על נכסיו. מאז פתח המערער בשורה של הליכים, כאשר המשותף לכולם הוא ניסיונו לבטל את הכרזתו פושט רגל. הליכים אלה נדחו, וכך גם הערעורים שהגיש המערער על החלטות אלה (ע"א 2606/10 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.7.2011); ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (31.10.2013); ע"א 8011/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (25.1.2016); רע"א 3438/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (28.8.2017); בג"ץ 6534/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (5.11.2017)).
2.
ביני לביני, בחודש מאי 2017 הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) בפש"ר (מחוזי ת"א) 1125/09 מיום 9.4.2017, במסגרתה נקבע כי המשיב בע"א 3908/18 אינו נושה מובטח בדירתו של המערער. כמו כן, בחודש ספטמבר 2017 הגיש המערער ערעור על החלטת בית המשפט באותו הליך מיום 5.9.2017 במסגרתה אישר בית המשפט לנאמן לחתום בשמו של המערער על הסכם פשרה בהליך אחר שהמערער צד לו. בנוסף, בחודש מאי 2018 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) בעש"א 16255-12-16 ובעש"א 27691-12-16 מיום 29.3.2018, במסגרתו נדחה ערעור שהגיש על הכרעות המנהל המיוחד לבדיקת תביעות חובו של המערער למשיב. ביום 13.8.2018 קבעה הרשמת כי הדיון בשלושת הערעורים יאוחד, ומועד הדיון נקבע ליום 24.7.2019.
3.
ביום 27.1.2019 הגיש המערער בקשה להקדמת מועד הדיון, בטענה כי יש לדון בטענה מקדמית לפיה בית המשפט לא רכש סמכות לדון בעניינו משום שאינו פושט רגל. עוד ציין המערער כי במסגרת הליכי פשיטת הרגל הוצא נגדו צו פינוי המורה לו לפנות את דירת מגוריו עד ליום 12.3.2019 וכי יש באפשרותה של הכרעה מהירה בטענתו המקדמית כדי למנוע את הפינוי. אחרת, לטענת המערער, ירוקן הערעור מתוכן. ביום 31.1.2019 דחתה הרשמת את הבקשה.
4.
מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו שב המערער על הטענות שהעלה בבקשתו. לדבריו, דבקה מרמה בהליכי פשיטת הרגל, שכן לבית המשפט לא הייתה הסמכות להכריז עליו פושט רגל, ויש להכריע בטענה מקדמית זו בטרם יבוצע צו הפינוי. משכך, שגתה הרשמת עת דחתה את הבקשה להקדמת מועד הדיון.
5.
דין הערעור להידחות. שלושת הערעורים שהמערער צד להם מתייחסים לפסקי דין אשר אינם נוגעים ל עצם הכרזתו פושט רגל. ככל שניתן להבין, המערער הגיש בקשה לדון בטענה מקדמית שלו, לפיה בית המשפט לא רכש סמכות שיפוט להכריז עליו פושט רגל. בקשה זו אינה רלוונטית לערעורים שהגיש, והאכסניה המתאימה לדון בה אינה, על פניה, בערעורים הקבועים לדיון ליום 24.7.2019. מטעם זה, לא נמצא קשר ענייני בין הבקשה להקדים את מועד הדיון לבין נושא הערעורים. לצד זאת, אוסיף כי קביעת מועדי הדיון ביומן בית המשפט מצויה בליבת סמכותו של רשם בית המשפט, אשר מכיר היטב את האילוצים הכרוכים בניהולו והעומס המוטל עליו (בש"א 1905/18 גורן נ' שטגמן-גורן (25.3.2018); בשג"ץ 9149/18 התאחדות תאגידי כח אדם זר בענף הבניין נ' ממשלת ישראל (27.1.2019)), ואף מטעם זה לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת הרשמת.
בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אעיר כי סגנון ערעורו של המערער אינו מכבד את בית המשפט ואף מנסה להלך עליו אימים. למרבה הצער אין זו הפעם הראשונה שהמערער נוהג כך (ראו: רע"א 5154/18 כוכבי נ' עו"ד יואב שרון (2.1.2019)). לכך, כמובן, אין לתת יד.
הערעור נדחה אפוא, והמערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 500 ש"ח.
ניתן
היום, ט' באדר א התשע"ט (14.2.2019).
ש ו פ ט