רע"א 5154/18 דן כוכבי נ. עוד יואב שרון (הנאמן)

1.

לפניי בקשת המשיב 1, הוא הנאמן לנכסיו של המבקש 1 (להלן: הנאמן ), להעברת מלוא סכום העירבון שהופקד בהליך שבכותרת (15,000 ש"ח) לקופת פשיטת הרגל של המבקש 1.

2.

בקשת רשות הערעור דנן הוגשה על-ידי המבקש 1 ובת זוגו, המבקשת 2. הבקשה נדחתה בהחלטת כב' השופטת י' וילנר מיום 2.1.2019, ללא צו להוצאות. לאחר מתן ההחלטה עתר הנאמן, כאמור, להורות על העברת סכום העירבון כולו לקופת פשיטת הרגל של המבקש 1. המשיבה 3, עיריית רחובות (להלן: העירייה ), התנגדה לבקשה בציינה כי הטילה לאחרונה עיקול על זכויותיה של המבקשת 2 בכספי העירבון שהופקדו. בתגובת הנאמן לתשובת העירייה נטען כי המבקש 1 הפקיד לבדו את מלוא סכום העירבון. בשים לב לכך ולנוכח העובדה שהעיקול הוטל אך על זכויותיה של המבקשת 2 בעירבון, סבור הנאמן שצו העיקול "לא תפס" מאומה מן הסכום ומשכך יש להעביר את מלוא סכום העירבון לקופת פשיטת הרגל.

3.

במקרה דנן מתחרים אפוא ביניהם על כספי העירבון שני גורמים: הנאמן בהליך פשיטת הרגל של המבקש 1; והעירייה שפעלה להוצאת צו עיקול על חלקה בעירבון של המבקשת 2. על מנת להכריע בטענות הצדדים יש להידרש תחילה לטענת הנאמן כי יש לראות במלוא סכום העירבון כסכום שהופקד על ידי המבקש 1 בלבד .

דין טענה זו להידחות. ככלל, החובה להפקיד עירבון מוטלת על יוזם ההליך והוא הגורם העומד בפני בית המשפט בשלב ההפקדה וכן בשלב ההחזר (ראו תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וראו, ע"א 4955/13 חגולי נ' עירית ראשון לציון (14.6.2015)). בפסיקה נקבע כי במקרה בו שני בעלי דין יזמו את ההליך יחד , החובה להפקדת העירבון מוטלת עליהם ביחד ולחוד ועל כן יש לראות במחצית מסכום העירבון כסכום שהופקד על ידי בעל הדין האחד, ואת המחצית השנייה כסכום שהופקד על ידי בעל הדין השני. זאת, גם אם אחד מבעלי הדין טוען כי הפקיד לבדו את מלוא סכום העירבון (ראו והשוו, ע"א 10121/16 לאפי נ' תיתי , פסקה 2 (2.10.2017) (להלן: עניין לאפי )).

4.

המסקנה הנלמדת מכך היא שאת סכום העירבון שהופקד במקרה דנן יש לראות כסכום שהופקד שווה בשווה על ידי המבקש 1 והמבקשת 2, ומכאן נגזרות שתי מסקנות נוספות באשר לדרך החזר סכום העירבון (לאחר שההליך נדחה ללא צו להוצאות): המסקנה האחת היא כי צו העיקול שהוטל על ידי העירייה בעקבות הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד המבקשת 2 "תפס" אך את הסכום שיש לראותו כסכום שהופקד על ידי המבקשת 2, דהיינו - מחצית מהעירבון. יודגש, כי משניתן צו עיקול ביחס לסכום כסף אשר הופקד בקופת בית המשפט, מזכירות בית המשפט היא במעמד של מחזיק ועליה לפעול, כמו כל מחזיק אחר, בהתאם להוראות הצו (ראו, עניין לאפי , פיסקה 2). המסקנה השנייה היא כי ניתן להורות על העברת המחצית השנייה של העירבון לקופת פשיטת הרגל של המבקש 1 ולעניין זה כבר נקבע לא אחת כי כאשר בעל הדין המפקיד את העירבון מצוי בהליכי חדלות פירעון וההליך מסתיים ללא חיוב בהוצאות, הרי ככל שניתן לראות בכספים משום נכס של בעל הדין - אפשר לבקש את העברתם לקופת חדלות הפירעון (ראו, ע"א 144/14 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (17.8.2014); עע"מ 1118/16 ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ נ' עיריית אשקלון

(8.11.2016)).

5.

אשר על כן הנני קובע כדלקמן –

(א)

המחצית האחת של סכום העירבון (שאותה יש לראות כסכום שהופקד על ידי המבקשת 2) – שעליה הוטל העיקול על-ידי העירייה – תיוותר בקופת בית המשפט והמזכירות תפעל ביחס לצו העיקול בהתאם להוראות הדין ועל-פי הנהלים החלים בעניין.

(ב)

המחצית השנייה של סכום העירבון (שאותה יש לראות כסכום שהופקד על ידי המבקש 1)

– תועבר לקופת פשיטת הרגל של המבקש 1.

אין צו להוצאות.