פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1090/17
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת:
סטייקית רד הייפר בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
א.ע. גזית פיננסים בע"מ
2. מאג'ד אל אפיניש
בקשה להעברת מקום דיון מיום 1.2.2017
בשם המבקשת: בעצמה
בשם המשיבה 1: עו"ד
בנימין גריקו
החלטה
לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"ט 18814-01-17 מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בירושלים. המדובר בהליך התנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע, שהועבר לבית משפט השלום בבאר שבע. זאת, על רקע הפקדה של צ'ק של המבקשת בסך 21,000 ש"ח לזכות המשיב 2; כאשר לטענת המבקשת מדובר בצ'ק הנושא חתימה מזויפת, שנגנב יחד עם קטנוע של המבקשת בירושלים. יוער כי הדיון בתובענה טרם החל, והוא קבוע ליום 4.4.2017. המבקשת טוענת כי יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים, ומנמקת באמצעות נציג מטעמה כי "בשבילי להגיע לבאר שבע זה מאוד קשה". המשיבה 1 מצידה טוענת כי אין בנימוקי המבקשת כדי להצדיק את העברת מקום הדיון; ההמחאה נמסרה לה בבאר שבע; והמשיב 2 מתגורר ברהט שבקרבת באר שבע.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בבקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שומה כידוע על המבקש להראות כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה באופן מובהק
להעברת מקום הדיון (בש"א 2269/09 אליהו נ' חליחל (24.5.2009); בש"א 6845/11 חבשי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
(17.1.2012)). במסגרת הבקשה שלפניי נטען כי יקשה לנציג מטעם המבקשת להגיע לבאר שבע, בלא שנלווה לכך כל פירוט. אין לכך כל בסיס לסברה כי הקושי שלו להגיע לבאר שבע שונה מהקושי של המשיב 2 להגיע לירושלים. בנסיבות אלה לא מצאתי בטעמים שהציגה המבקשת כדי להצדיק סטייה מן הכלל שלפיו לתובע מוענק היתרון הדיוני בבחירת המקום שבו תתברר התובענה שהוגשה על ידו (בש"א 886/09 עיריית ירושלים נ' חוה זולברג , פיסקה 5 (27.4.2009)), ובמקרה דנן מדובר במשיבה 1 שהגישה בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע. יוער כי המשיב 2 לא השיב לבקשה, אולם לנוכח החלטתי והעובדה שהוא מתגורר ברהט איני רואה בכך צורך. סוף דבר, הבקשה נדחית, והדיון ב ב-ת"ט 18814-01-17 ייוותר בבית משפט השלום בבאר שבע.
ניתנה היום, ב' באדר
התשע"ז (28.2.2017).
ש
ו פ ט ת