בש"א 1265/02 ORS בע"מ נ. רחל בירנבוים

לפני בקשה להעברת ענין למקום אחר על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

1.המשיבה הגישה לבית משפט השלום בנצרת תביעה בגין מחלה בה לקתה, לטענתה, בעקבות עבודתה. על פי הנטען בכתב התביעה המשיבה מועסקת מזה כתשע שנים כקלדנית בבתי משפט השלום והמחוזי בנצרת. היא לקתה במחלה שפגעה בכפות ידיה. לאור זאת, הגישו המבקשות בקשה זו בה הן טוענות כי מראית פני הצדק מצדיקה שעניינה של המשיבה לא יידון בבית המשפט בו היא מועסקת. טוענות המבקשות כי יש לגזור גזרה שווה מההלכות הנוהגות במצב בו אחד הצדדים הינו קרוב משפחה של שופט מכהן, שעניינו אמור להיות נדון בערכאה בה מכהן אותו שופט. מוסיפות המבקשות ומצביעות על החשש כי ייתכן שיהיה מקום להעיד שופטים המכהנים בבתי המשפט בנצרת לעניין תנאי העסקתה של המשיבה.

2.ביום 12.2.2002 ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה הבקשה הינה כללית ואינה מגובה בחומר ראיות כנדרש. עוד מוסיפה המשיבה ומטעימה כי לא יהיה מקום, לדעתה, להעיד שופטים בהליך שמנהלת המשיבה, מה גם שעיקר עבודתה של המשיבה היה בבית המשפט המחוזי בנצרת ולא בבית משפט השלום שם. המשיבה שוללת את הטענה כי היא מוכרת לרוב השופטים בבתי משפט השלום והמחוזי בנצרת. לבסוף טוענת המשיבה כי העברת ההליך למקום אחר תקשה עליה את ניהול ההליך ותייקר אותו שלא לצורך.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, זאת ממספר טעמים. ראשית, המבקשות לא גיבו את בקשתן בתצהיר כנדרש על פי תקנה 6א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (ראו לעניין זה בבש"א 5297/98 כרובי נ' בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ (לא פורסם); להלן - פרשת כרובי ). שנית, המבקשות לא הניחו כל תשתית ראייתית לחששם כי כלל שופטי בית משפט השלום בנצרת לא יוכלו לדון בעניינה של המשיבה (ראו לעניין זה בבש"א 464/02 אילון ברוך נ' המנהלים מטעם בית משפט לניהול שטח הגוש הגדול (6896) (טרם פורסם; להלן - פרשת ברוך ); כן ראו בפרשת כרובי ). שלישית, נראה כי מדובר בבקשה שהטעם העומד בבסיסה נעוץ בדיני פסלות בית המשפט. ביחס לכך ציינתי במקום אחר:

"הלכה היא כי 'אין בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, מהווה תחליף לפרוצדורה ולמהות הקבועים בחוק ובתקנות לענין פסלות שופט'...אם וכאשר ימצאו המבקשים לבקש כי הרכב מסויים של בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינם, יוכלו לעשות זאת, בכפוף להוראות הדין. 'אולם אין ולא כלום בין בקשה אינדיוידואלית מעין זו לבין בקשת פסילה כללית וגורפת הנוגעת לבית המשפט בכללו - ולא לגופו של השופט'..." (פרשת ברוך ).

יצויין כי לעיתים יהיה מקום להורות על העברת מקום הדיון לאור הכרות של השופטים המכהנים בבית משפט פלוני עם מי מהמתדיינים, בעקבות עבודתם בבית המשפט (ראו למשל האמור בבש"פ 89/02 ציפר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), אך המקרה שלפנינו אינו מצדיק, כאמור, העברה שכזו.

4.לאור זאת, דין הבקשה להידחות וכך אני מורה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.