בש"א 5297/98 משה כרובי נ. בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ

1.המשיבה והמבקשים הגישו בקשות שונות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרת הליך בוררות המתנהל ביניהם. המבקשים מבקשים להעביר את הדיון בבקשות אלה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבית משפט מחוזי אחר. הבקשות שהעברתן מבוקשת הן בקשות המשיבה למינוי בורר חליף לבורר, השופט בדימוס שאול אלוני, וכן בקשה לאישור החלטה שניתנה על ידו ובקשת המבקשים לביטול החלטה זו (ה"פ 200530/98, 200531/98).

2.בבקשתם טוענים המבקשים כי הואיל והבורר כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קיים חשש כי שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו יחושו תחושת "אי נעימות" בעת שידונו בבקשות אלה. לפיכך, סבורים המבקשים כי טעמי מראית פני הצדק מחייבים כי הדיון בבקשות אלה יערך בפני שופט שאיננו שופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ושאין לו היכרות מוקדמת עם הבורר, ומבקשים על כן כי הדיון יועבר לבית משפט אחר מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף, הואיל ולא צורף לה תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה כמצוות תקנה 6א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. עוד טוענת המשיבה, כי לבקשה לא צורף תצהיר מאמת הואיל והמבקשים המחו בהמחאה בלתי חוזרת לעורך דינם את זכויותיהם לקבלת כספים שהבורר היה אמור לפסוק לטובתם. לפיכך סבורה המשיבה כי מטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

4.המשיבה מוסיפה וטוענת כי גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. המשיבה טוענת כי הסעד המבוקש על ידי המבקשים, לפיו לא יתבררו הבקשות הנ"ל בפני שופט שיש לו היכרות מוקדמת עם הבורר מלמד, כי בקשתם של המבקשים היא למעשה בקשה לפסילת שופט, אשר בקשה להעברת מקום דיון אינה יכולה לשמש לה תחליף. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בבקשתם לא הניחו המבקשים תשתית ראייתית לפיה כל שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הכירו את הבורר היכרות אישית, המקימה חשש ממשי למשוא פנים אם יתנהל הדיון בבקשות בפני מי מהם. המשיבה מציינת כי בחינת העובדות מלמדת, כי לפחות בכל הקשור לבקשה למינוי בורר חליף שאמורה להידון בפני השופטת אליעז אין לחששם של המבקשים כל בסיס, שכן עיון בילקוט הפרסומים מלמד כי השופטת אליעז והבורר שימשו כשופטים מחוזיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו רק במשך מספר חודשים בלבד. המשיבה מוסיפה ומציינת כי הדיון בבקשה לאישור פסק בוררות (ה"פ 200531/98) נקבע לדיון בפני השופטת ברוש אשר מונתה לתפקידה כשהבורר כבר לא שימש כשופט מחוזי. המשיבה מציינת כי לחששם של המבקשים מאי נעימות שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אין מקום, הואיל ועיקר המחלוקת בבקשות הנ"ל הינה משפטית טהורה. מטעמים אלה, סבורה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות.

5.בעקבות תשובת המשיבה פנו המבקשים לבית משפט זה וביקשו להגיב על תשובה זו ולצרף תצהיר מאמת לבקשתם. בתגובתם מציינים המבקשים כי מתוך טעות לא צירפו תצהיר מאמת לבקשתם. בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש 1 כי אין כל קשר בין המחאת הזכויות שהמחה לבא כוחו, לבין העובדה שהתצהיר המאמת לא צורף לבקשה. בתצהירו עוד טוען המבקש 1 כי היסוד לטענתו בדבר מראית פני הצדק שאמורה להיעשות בדיון בבקשותיו, התחזק לאור החלטת השופטת אליעז לחייב אותו ואת המבקשת 2 בתשלום הוצאות בסך 7,000 ש"ח למשיבה בגין ביטול בקשתם להעברת הבורר מתפקידו. החלטה שניתנה, לטענתו, מבלי שהתבקשה תגובת המבקשים.

6.המשיבה הגישה תגובה קצרה לתגובת המבקשים ובה היא טוענת כי מלבד הצהרה כללית וסתמית של המבקשים, לפיה עקב טעות לא צורף תצהיר לבקשתם אין בפי המבקשים כל הסבר להתרחשותה של טעות זו. כמו כן מציינת המשיבה כי הבקשה לאישור פסק בורר (ה"פ 200531/98) נקבעה לדיון בפני השופטת ברוש ולא בפני השופטת אליעז כפי שסבורים המבקשים.

7.עיינתי בבקשה, בתשובת המשיבה, בתגובת המבקשים לתשובת המשיבה, ובתגובתה הקצרה של המשיבה והגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. בבקשתם ובתצהיר שתמך בה לא הניחו המבקשים כל תשתית ראייתית לחששם לפיו קיים חשש כי כלל שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ובכללם השופטת אליעז, יעמדו במצב של אי נעימות בעת שידונו בבקשות שהעברתן התבקשה. אכן, אין בקשה להעברת מקום הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, מהווה תחליף לפרוצדורה והמהות הקבועה בחוק לעניין פסלות שופט (ראה: המרצה 525/63 שמואל נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד יח(3) 452, 461). כך הדבר גם בייחוד בנסיבות העניין, נוכח היעדר התשתית, כאמור, לטענתם של המבקשים. בשולי הדברים יש לציין, כי התצהיר שהוגש על ידי המבקשים באיחור ובטעות (לטענתם) אינו מבסס תשתית כאמור וספק אם יש בהגשתו כאמור כדי לרפא את הפגם שבאי הגשתו בתחילה, כנדרש על פי תקנה 6א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

8.על כן, דין הבקשה להידחות. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ש"ח.