בש"פ 2441/05 גיא פיטוסי,עו"ד נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להעברת מקום הדיון על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט או החוק).

1.כנגד המבקש, עורך-דין במקצועו, הוגש על-ידי המשיבה כתב אישום לבית משפט השלום באילת, המייחס לו ביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה (עבירה לפי סעיף 393(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977). טענתו המרכזית של המבקש הנה שבהיותו עורך-דין תושב אילת, נהג להופיע במשך שנים רבות בבית משפט השלום באילת והנו דמות מוכרת בעיר בכלל, ובבית המשפט בפרט. לדבריו, די בכך כדי להצדיק את העברת מקום הדיון למחוז בו הוא אינו מוכר למערכת המשפטית. נוסף לכך, המבקש מבקש להסתמך על פסק-דיני בבש"א 5705/00 ( יעקב נ' פיטוסי (לא פורסם)) אשר בו שימש כבעל דין. לטענתו, במקרה שם, חלק מבעלי הדין היו שופטים בשעתו בבית משפט השלום באילת, והדבר היווה שיקול להעברת מקום הדיון. לדעת המבקש יש ללמוד ממקרה זה למקרה הנוכחי.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש אינו מודה בעובדות כתב האישום ומתכוון לנהל הוכחות. עדי התביעה בתיק הנם תושבי אילת, והעברת התיק למחוז אחר תכביד עליהם. עוד היא מציינת, כי עצם תפקודו של אדם כעורך-דין המופיע בפני בית המשפט ומוכר מטעם זה לשופטיו, אינו מהווה עילה מוצדקת להעברת הדיון בתיק. יתר על כן, אף המקרה האחר עליו מבקש המבקש להסתמך אינו מתאים לכאן, שכן שם מקצת מבעלי הדין היו שופטים ולכן הבקשה להעברת מקום הדיון נדונה במסגרת סעיף 24 לחוק בתי המשפט, ולא מכוח סעיף 78 לחוק.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה, נחה דעתי כי דינה להידחות. העובדה כי המבקש הנו עורך דין המורגל בהופעות בפני בית המשפט העתיד לדון בעניינו אינה עילה להעברת מקום הדיון, אפילו היו הופעותיו מרובות (בש"פ 5562/03 מדינת ישראל נ' גלאט-ברקוביץ (לא פורסם)). שכן, אין בהופעותיו כדי לבסס חשש כי כלל שופטי בית המשפט לא יוכלו להיזקק להליך נשוא הבקשה (בש"פ 11038/03 מדינת ישראל נ' גלאט-ברקוביץ' (לא פורסם)). ממילא לא הונחה כל תשתית ראייתית לחשש זה (בש"א 5297/98 כרובי נ' בנייני מ.י. גינדי הנדסה (לא פורסם)). כידוע, אין הליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט משמש כתחליף להליכי פסלות שופט מקום בו יש צורך לנקוט בהם (בש"פ 6597/99 בן יקיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 10169/02 לנדאו נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אם יסבור המבקש כי קיים חשש ממשי למשוא פנים כלפיו, פתוחה בפניו האפשרות להעלות טענת פסלות בפני בית המשפט, ובמידת הצורך - לערער לבית המשפט העליון. מובן שאין באמור כאן משום התייחסות לצדקתה של בקשה מעין זו, אם וכאשר תוגש. מכל מקום, לא השתכנעתי כי הבקשה שבפני מעלה סיבה כלשהי שבגינה כל שופטי בית משפט השלום יהיו מנועים לשבת בדינו של המבקש (וראו בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי (לא פורסם)). עוד יש לזכור, כי המבקש אינו מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום, והעברת מקום דיון במצב דברים זה נעשית במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ

8398/04 גזמאוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) .

4.דין דומה יש לייעד לטענת המבקש על כי במקרה דומה ניתנה החלטה להעביר את מקום הדיון. בתיק זה היה מדובר בבעלי דין שהיו בזמנו שופטים באילת. העברת מקום הדיון נעשתה מכוחו של סעיף 24 לחוק בתי המשפט, שהנו בעלת תכליות שונות מסעיף 78 הנדון בבקשה זו, ומכאן גם נגזרת התוצאה השונה (ראו בש"א 5705/00 הנ"ל).

אשר על כן, הבקשה נדחית.