בש"א 177/21 אריה רוטמן נ. פלוני

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ( להלן :

חוק בתי המשפט ) , להעברת הדיון בת"א 48325-03-20 מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום ירושלים. מדובר בתביעה שעניינה תאונה שאירעה במושב אלומה.

2.

המשיב 1 משאיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתי; המשיבים 4-2 סבורים כי דין הבקשה להידחות לנוכח העובדה כי הבקשה לוקה בשיהוי כבד. לטענת בא-כוח המשיבים 4-2, אילו הבקשה הוגשה בזמן, היה נמנע מלקבל על עצמו את הייצוג, שכן בית משפט השלום ירושלים נמצא מחוץ לאזור פעילות משרדו.

3.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. זכות זו מהווה נקודת מוצא לדיון והכרעה בבקשות העברה אשר מוגשות על ידי נתבעים וצדדים שלישיים בהישען על סעיף 78 לחוק בתי המשפט. נקודת מוצא זו איננה תמיד זהה לנקודת הסיום, שכן קורה לא אחת שהנתבע (או צד שלישי) משכנענו בנחיצות ההעברה. מבקש ההעברה מרים את נטל השכנוע המוטל עליו כאשר הוא מראה כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי.

4.

המבקשים דנן הרימו נטל זה בהצלחה. מהכתובים שהונחו לפניי עולה כי הבקשה לא הוגשה בשיהוי כבד, מאחר שהדיון בתיק טרם החל. מהבקשה אף עולה כי מרבית העדים הפוטנציאליים בתיק נמצאים באזור ירושלים, וידוע הוא שנוחות העדים מהווה שיקול מרכזי בהחלטות שעניינן העברת מקום הדיון (ראו, למשל: בש"א 8728/20 בן ארי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (10.1.2021); בש"א 8518/20 מדינת ישראל נ' עליאן (27.12.2020)). בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העברת הדיון לבית משפט השלום ירושלים.

5.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומעביר את הדיון בת"א 48325-03-20 (שלום חיפה) לבית משפט השלום ירושלים.

6.

בנסיבות העניין, בשל ההסתמכות של בא-כוח המשיבים 4-2 על כך שהדיון יתקיים בבית משפט השלום חיפה, לא אעשה צו להוצאות.