פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1943/21
לפני:
כבוד הרשמת דר להב
המבקש:
אבו עוקסה ג'רייס
נ ג ד
המשיבים:
1. מילובר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
2. הכונס הרשמי
3. עו"ד נפתלי נשר
4. כהנא ידיד ושות'- משרד עורכי דין
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיבים 1 ו-3; תשובת המשיב 4
החלטה
לפניי בקשה להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ע' חן-ברק ) מיום 13.6.2019 בפש"ר 58468-02-19 (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין נדחו ערעוריו של המבקש על הכרעות בשתי תביעות חוב של נושים בהליך פשיטת הרגל של המבקש.
בבקשה נטען, כי הליך פשיטת הרגל ממשיך להתנהל כנגד המבקש, אדם בן 90, אף שהבסיס לכל ההליכים בתביעת החוב הוא הסכם פשרה שהמבקש לא נטל בו חלק והחתימות עליו מזויפות (כך נטען). עוד נטען בבקשה, כי מאז התפרצות נגיף הקורונה, לא יכול היה המבקש לעזוב את ביתו, בהתחשב בגילו ובמצבו הרפואי.
המשיבים סבורים כי דין הבקשה להידחות, עקב השיהוי הניכר בהגשתה, והעובדה שהמבקש היה מיוצג לכל אורך הדרך, ובמהלך כל התקופה הגיש בקשות, הודעות ותגובות לבית המשפט קמא. המשיבים מדגישים כי פסק הדין ניתן כתשעה חודשים לפני פרוץ "משבר הקורונה". לטענת המשיבים, השיהוי הניכר הביא לכך שפסק הדין החלוט הפך למעשה עשוי, סופי וגמור.
הבקשה להארכת מועד הוגשה כשנה וחצי לאחר שחלף המועד לערער על פסק הדין. כאשר מדובר בשיהוי כה ניכר בהגשת הערעור, נדרש טעם כבד משקל לאיחור (ראו והשוו, בש"א 8934/05 שושני נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (15.3.2006); בש"א 3294/09 צפריר בריסק, בפש"ר נ' עו"ד קובי בן איון (15.9.2011); בש"א 4446/18 לוי נ' אוסטרובסקי (27.11.2018)). בענייננו, לא ניתן טעם מספק כאמור. פסק הדין ניתן ביום 13.6.2019, זמן רב לפני שפרצה מגפת הקורונה. גם בהנחה שאכן בשל מגיפה זו נמנע מהמבקש להגיש את ערעורו - דבר שלא נתמך בתצהיר ולא פורט כדבעי, ואף נסתר מתשובת המשיבים - לא נטען בבקשה דבר לגבי התקופה שממתן פסק הדין ועד חודש מרץ 2020. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה, וזאת מבלי להתייחס לסיכויי ההליך.
הבקשה להארכת מועד נדחית, אפוא. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' באייר התשפ"א (13.4.2021).
דר להב
ר ש מ ת