בש"א 2012/15 דניאל קליינרוק נ. קיבוץ רגבים

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.1.2015.

פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקש ביום 9.2.2015 ומכאן כי המועד האחרון להגשת ההליך חלף ביום 26.3.2015. הבקשה הוגשה ביום 20.3.2015, שישה ימים טרם חלוף המועד להגשת ההליך, והתבקשה בגדרה ארכה עד ליום 2.5.2015, ולחלופין עד לחמישה ימים למן מועד מתן ההחלטה. הטעם העומד בבסיס הבקשה הוא חלופי עורכי דין, ולפי הטענה בא-כוחו הנוכחי של המבקש קיבל על עצמו את הייצוג ביום 15.3.2015, והיה לו קושי להיערך להכנת הערעור בפרק הזמן שנותר עד למועד האחרון להגשת ההליך.

המשיבה 2 נתנה הסכמתה לבקשה ואילו המשיב 1 מתנגד לה, בהדגישו כי המבקש לא הצביע על "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי החלטתי להיעתר לבקשה החלופית של המבקש, תוך חיובו בהוצאות המשיב 1.

קיים אמנם קושי בטענת המבקש לפיה חלופי הייצוג מצדיקים כשלעצמם מתן ארכה, וודאי ארכה ממושכת כפי שהתבקשה, והצדק עם המשיב 1 כי דרך כלל אין בנתון זה לבדו להצדיק הארכת מועד להגשתו של הליך ערעורי וכי בעל דין נדרש להיערך להגשתו של הליך ערעורי בתוך סד הזמנים הקבוע בחוק.

יחד עם זאת רשימת "הטעמים המיוחדים" אינה רשימה סגורה וכל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו, בהתאם לאיזון הראוי בין השיקולים העומדים על הפרק (ראו בש"מ 1181/15 זועבי נ' זועבי (30.3.2015)), ובענייננו - ניתן להניח כי חלופי הייצוג לכל הפחות הקשו על הגשתו של ההליך הערעורי במועד, ולצד זאת יש ליתן משקל לכך שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך כך שלא התגבש כל אינטרס הסתמכות של המשיב 1; למהות ההליך שהגשתו מתבקשת (ערעור בזכות בנוגע לזכויות קנייניות); ולהסכמת המשיבה 2 לבקשת הארכה.

איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין מוביל לטעמי למסקנה כי אין לחסום את דרכו של המבקש להעלאת טענותיו בבית משפט זה, אך כי ראוי ליתן ארכה לפרק זמן מתון, כך שההליך יוגש בתוך חמישה ימים ממועד המצאת ההחלטה לבא-כוח המבקש, ולהתנות את קבלת ההליך לרישום באישור שיגיש המבקש לפיו שילם למשיב 1 הוצאות בגין התגובה שהוגשה מטעמו בסך של 1,500 ש"ח.

המבקש יציין את דבר הארכה בפתח ההליך שיגיש ויצרף החלטתי כנספח.