בש"א 2037-23 בש"א 2037-23

לפני בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) בת"א 3982-06-15 מיום 10.1.2023 (להלן: פסק הדין), וזאת עד ליום 26.3.2023.

בבקשה נטען כי הארכה המבוקשת נדרשת לנוכח היקף ההתדיינות במסגרת ההליך קמא וכן לנוכח עומסי עבודה של בא-כוח המבקשים.

המשיבים 1 ו-3 מסכימים לבקשה; המשיב 2 מתנגד לבקשה; ויתר המשיבים בחרו שלא להשיב לה. המשיב 2 טען בתשובתו כי התמשכות ההליך קמא נבעה מהתנהלות המערערים, וכי הבקשה אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק להיעתר לה.

לאחר העיון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד.

הבקשה דנא הוגשה ביום האחרון להגשת ההליך. כפי שנקבע בעבר, הגשת בקשה להארכת מועד ביום האחרון להגשת הערעור אינה מאפשרת לבית המשפט לדון כראוי בבקשה ולהחליט – במקרים שבהם נמצא כי אין הצדקה להיעתר לה – על דחייתה תוך שמירת האפשרות למבקש להגיש את ערעורו במועד. משכך, במקרים שבהם ידוע לבעל דין שהוא עשוי להידרש להארכת מועד להגשת הליך ערעורי מבעוד מועד, ראוי כי בקשה בנדון תוגש מיד עם ידיעת המבקש על הנסיבות שעשויות, לגישתו, להצדיק את מתן הארכה, וזאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבחון את בקשתו מבלי שדחייתה תוביל למניעת האפשרות להגיש את הערעור במועד ותוך הפחתת הפגיעה בוודאות הדיונית של הצד שכנגד (ראו: בש"א 7625/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.11.2022); בש"א 606/23 פדיאר נ' פוזיילוב, פסקה 6 (26.1.2023)).

בענייננו, המבקשים לא הצביעו על נסיבות שלא היו ידועות להם במהלך כל תקופת הערעור, ובבקשה לא הובא כל הסבר לכך שהבקשה דנא הוגשה "בדקה ה-90". בהקשר זה אציין עוד כי טענת המבקשים לעומסי עבודה של בא-כוחם נטענה באופן כללי בלבד, ובכך לא די (ראו: בש"מ 7803/22 עיריית חדרה נ' מי בקעת הנדיב - אגודה שיתופית חקלאית למים בע"מ, פסקה 7 (4.12.2022)).

ואולם, חרף האמור, בשים לב להסכמת חלק מן המשיבים לארכה האמורה, ומאחר שאף המשיב 2 לא טען לאינטרס הסתמכות בדבר סופיות הדיון, מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, כך שהמועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק הדין מוארך בזאת עד ליום 22.3.2023.

אציין כי לנוכח התוצאה אליה הגעתי ולנימוקיה לא מצאתי להורות על הגשת תשובת המערערים לתשובת המשיב 2.

דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף לו כנספח.