בש"מ 7803-22 בש"מ 7803-22

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ר' סוקול) בעת"מ 5045-11-18 ובעמ"נ 58884-09-20 מיום 14.8.2022 (להלן: פסק הדין). במסגרת פסק הדין נדונו במאוחד עתירה מינהלית וערעור מינהלי שהגישה המשיבה 1 נגד המבקשת, עיריית חדרה (להלן: העירייה), בעניין חיובי ארנונה בהם חויבה.

2.ביום 13.11.2022 הגישה העירייה ערעור מינהלי לבית משפט זה על הרכיב בפסק הדין בגדרו התקבלה העתירה המינהלית שהגישה המשיבה 1 נגד העירייה (עע"מ 7690/22). במקביל, מבקשת העירייה הארכת מועד של שלושים יום להגשת בקשת רשות ערעור על הרכיב בפסק הדין שבגדרו התקבל הערעור המינהלי נגדה.

3.בבקשה, אשר הוגשה ביום 15.11.2022, יומיים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, נטען כי ביום 13.11.2022 נעשה ניסיון להגיש את בקשת הארכה באמצעות הגשה מרחוק במסגרת עע"מ 7690/22, ואולם מאחר שמדובר במסמך הראשון בהליך חדש (בקשת רשות הערעור), בקשת הארכה נדחתה מהמרשם והוגשה פעם נוספת ביום 15.11.2022. לגופו של עניין, נטען כי בשל עומס עבודה שהצטבר במשרדיה ולנוכח מיעוט ימי העבודה בתקופת חגי תשרי, טרם הצליחה העירייה לגבש עמדתה באשר להגשת בקשת רשות ערעור ביחס לפסק הדין. עוד טוענת העירייה, כי לנוכח השלכות הרוחב הצפויות של פסק הדין, ובשל סיכויי ההליך הגבוהים יש להיעתר לבקשתה.

4.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אין בה "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה וכן כי היעתרות לבקשת הארכה תפגע באינטרס ההסתמכות שלה כי לא יוגש ערעור וכן באינטרס שלה בסופיות הדיון. המשיבה 2 והמשיבה 3 הותירו את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.

5.לאחר העיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.אף אם אניח לטובת העירייה כי בקשת הארכה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור, הרי שגם הניסיון להגשתה ביום 13.11.2022 חל במועד האחרון ממש להגשת ההליך הערעורי, באופן הפועל לחובת העירייה ומהווה טעם לדחיית בקשת הארכה (ראו והשוו: ראו: בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (6.5.2021); בש"א 7625/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.11.2022)).

7.מעבר לכך, הבקשה אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. העירייה אמנם טוענת כי עומס עבודה שהצטבר במשרדיה ומיעוט ימי העבודה בחגי תשרי מנעו ממנה לגבש עמדתה בדבר הגשת בקשת רשות ערעור במועד, ואולם, וכפי שנפסק בעבר, עומס עבודה אינו מהווה כשלעצמו "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי, ומכל מקום מצופה כי טענה בנדון תועלה בפירוט ולא באופן כללי בלבד (ראו, למשל: בש"א 4312/20 פילת מקבוצת היי-קפיטל בע"מ נ' הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (1.7.2020); בש"א 4356/20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי (2.7.2020); עע"מ 7714/21 ברייר סער נ' ועדת הערר המחוזית לענייני תכנון ובניה – תל אביב יפו, פסקה 9 (15.2.2022)). בענייננו, טענתה של העירייה לעומס עבודה נטענה בלקוניות, ואף מבלי להבהיר כיצד הספיקה להגיש את הערעור על פסק הדין במועדו, אך טרם הספיקה להידרש לצורך להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין. אף חגי תשרי אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה, ולא הובהר מדוע יש לראות במיעוט ימי העבודה בחודש זה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכה המבוקשת.

8.לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.