בש"א 265/19 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטות כב' הרשמת ש' עבדיאן בע"א 3681/18 מיום 23.12.2018 ומיום 30.12.2018, במסגרתן נדחו בקשות המערערים למתן פטור מהפקדת עירבון.

1.

עניינו של ההליך העיקרי בערעור שהגישו המערערים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' זינגר ) בת"א 20171-06-15 מיום 13.3.2018, במסגרתו נמחקה תביעת המערערים מאחר שלא שולמה אגרת בית משפט על ידם.

2.

בבסיס התביעה – טענת המערערים לפיה, בין מערער 1 (להלן: המערער ) ובין מורישת המשיבים (להלן: המנוחה ) נכרת הסכם במסגרתו התחייב המערער לקרוא לבנו, מערער 2, בטרם זה נולד על שם בנה של המנוחה ויקיים עמה קשרי קרבה. בתמורה, כך נטען, התחייבה המנוחה להוריש מחצית מרכושה למערערים. לטענת המערערים, חלקם בהסכם קוים באופן מלא ולעומת זאת, המנוחה לא מילאה את חלקה ונמנעה מלהוריש להם מחצית מרכושה. עובר למתן פסק הדין, הגישו המערערים בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט אך זו נדחתה בהחלטת כב' הרשמת ת' בר-אשר מיום 22.2.2018. בשל אי תשלום האגרה, התביעה נדחתה כאמור.

3.

לצד ההליך העיקרי, הגישו המערערים בקשה לקבלת פטור מהפקדת עירבון במסגרתה טענו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להפקיד את סכום העירבון וכי סיכויי הערעור גבוהים.

4.

ביום 15.7.2018 הגישו המשיבים תגובה לבקשת המערערים. לטענתם, אין מקום ליתן למערערים פטור מהפקדת עירבון, שכן הם נמנעו מלפרוש תמונה מלאה על אודות מצבם הכלכלי כפי שנדרש והסתפקו בטענות כלליות בלבד. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי המערערים נמנעו מלהצביע על טעמים מדוע סיכויי הערעור גבוהים. משכך, לא עמדו המערערים בתנאים הנדרשים לקבלת פטור מהפקדת עירבון.

5.

בהחלטתה מיום 23.12.2018 קבעה כב' הרשמת ש' עבדיאן כי הבקשה נעדרת הפירוט העובדתי הנדרש באשר למצבם הכלכלי של המערערים ועל כן אין מקום להיענות לה. לצד האמור, ולנוכח המידע החלקי שפורט בבקשה, הופחת גובה העירבון לסך של 20,000 ש"ח. על החלטה זו הגישו המערערים בקשה לעיון חוזר במסגרתה פירטו על אודות הנכסים שבבעלותם והכנסותיהם.

6.

ביום 30.12.2018 נתנה הרשמת ש' עבדיאן החלטה נוספת, בה קבעה כי חרף ההבהרות שניתנו, טיב מצבם הכלכלי של המערערים לא הוכח לאשורו. כך, בבעלותם דירה בעיר דימונה, בחשבון הבנק שלהם מופקדים לעיתים תכופות סכומים לא מבוטלים אשר מקורם לא הובהר ולבסוף, הם מחזיקים בחברה שמצבה הכלכלי לא פורט. נוכח האמור נקבע כי המערערים לא הוכיחו שאין באפשרותם להפקיד את סכום העירבון שבו חויבו ועל כן בקשתם נדחתה.

7.

מכאן הערעור שלפנַי. לטענת המערערים, קביעת הרשמת כי לא עלה בידם להוכיח כי אין ביכולתם להפקיד עירבון כנדרש, שגויה. הם הוכיחו מעל לכל ספק כי נמנע מהם לגייס את הסכום הנדרש ומצבם הכלכלי נעשה קשה בכל יום שעובר. באשר לדירה, נטען כי מלוא שווי הדירה ממושכן לטובת בנק ואין היא יכולה לשמש ערובה להלוואה נוספת. כמו כן, אף אם תינטל הלוואה על מנת לגייס את סכום העירבון הנדרש, הרי שלא יהיה ביכולתם להשיב את ההלוואה. לחלופין ביקשו המערערים כי בית המשפט יורה על הפחתת גובה העירבון באופן ניכר.

8.

דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול דעתו של רשם בית המשפט בעניינים כגון דא, הינו רחב. התערבות בשיקול דעת זה לא תיעשה כלאחר יד אלא אך במקרים חריגים (בש"א

6993/18 חברה ישראלית למובלים בע"מ נ' טרקס יונייטד קינגדום בע"מ (16.10.2018); בש"א 8657/18 פלוני נ' המרכז הרפואי שערי צדק (10.12.2018)), ומקרה זה אינו נמנה עליהם. שותף אני לקביעת הרשמת כי רב הנסתר על הנגלה בעניין מצבם הכלכלי של המערערים. עיון בתדפיס חשבון הבנק של המערערים מראה כי מופקדים בו חדשות לבקרים סכומים נכבדים, להם נמנעו מלתת הסבר. בנוסף, כפי שצוין, בבעלות המערערים דירה. די בכך כי להעלות ספק ניכר בטענה כי אין ביכולתם להפקיד את סכום העירבון כנדרש. ובאשר לסיכויי הערעור – אף מבלי לומר דברים נחרצים, הרי שאלו אינם גבוהים. תביעת המערערים נסובה אך ורק על טענתם כי התקיימו בין הצדדים יחסי קרבה והיא נעדרת כל מסמך התומך בטענותיהם. במצב דברים זה, דומה כי ניצבת לפניהם משוכה משמעותית.

הערעור נדחה אפוא. לפנים משורת הדין ניתנת למערערים ארכה להפקדת העירבון עד ליום 15.2.2019. אם לא יעשו כן, יירשם ההליך למחיקה ללא הודעה נוספת. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.