בש"א 8657/18 פלוני נ. המרכז הרפואי שערי צדק

ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.11.2018 בע"א 7557/18, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים לפטור אותם מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

1.

ביום 24.10.2018 הגישו המערערים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.7.2018 בת"א 39231-03-12, במסגרתו נדחתה תביעתם נגד המשיב בגין רשלנות רפואית בניהול לידתה של מערערת 1. בסמוך לכך הגישו המערערים גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

2.

ביום 19.11.2018, לאחר שהוגשה התנגדות המשיב לבקשה לפטור מהפקדת עירבון, דחתה הרשמת את בקשת המערערים לפטור מאגרה והורתה על הפקדת עירבון מתון בסך של 13,000 ש"ח. נקבע כי בקשת המערערים נעדרת את הפירוט העובדתי הנדרש לגבי מצבם הכלכלי, וכי מלבד טענות כלליות ביותר, אין בבקשה כל פירוט ותיעוד על אודות הכנסותיהם ונכסיהם. מכאן הערעור.

3.

לטענת המערערים, אין ביכולתם לממן את תשלום האגרה ואת הפקדת העירבון בסכום שנקבע, וחיובם בהם יחסום את דרכם לבית המשפט, על אחת כמה וכמה נוכח פערי הכוחות בינם לבין המשיב. כן נטען כי סיכויי הערעור טובים, שעה שהוא מתבסס על קביעות של בית המשפט המחוזי לפיהן המשיב גרם לנזק ראייתי והתרשל כלפי המערערים.

4.

דין הערעור להידחות. שיקול דעת רשם בית המשפט בעניינים כגון דא רחב ביותר, ואין ערכאת הערעור מתערבת בו אלא במקרים חריגים בלבד (ראו למשל: בש " א 7881/17 סופר נ' איתן ארז, נאמן לנכסי המערערת , פסקה 3 (19.10.2017)). לא מצאתי כי המקרה שלפנַי מצדיק התערבות בהחלטת הרשמת.

5.

כידוע, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לפטור מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון, עליו לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש ואת סיכויי הצלחת ההליך שבו פתח (ראו למשל: בש"א 3323/18 בן יששכר נ' קירש , פסקה 6 (22.5.2018)). באשר לחוסר יכולת כלכלית, רמת ההוכחה משתנה בהתאם לסוג הבקשה. כך, בעוד שבבקשה לפטור מאגרה על המבקש להוכיח כי הוא עצמו מחוסר יכולת כלכלית, בבקשה לפטור מהפקדת עירבון על המבקש להוכיח גם כי אין ביכולתו להסתייע בקרוביו (ראו: בש"א 240/18 כוכבי נ' עיריית רחובות , פסקה 5 (11.1.2018)). בכל מקרה, על המבקש לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית ככל הניתן בנוגע מצבו הכלכלי, הכוללת בין השאר תיעוד ואסמכתאות רלוונטיות ( ראו למשל: בש"א 8259/18 פלונית נ' ד"ר לינה פינקל , פסקה 4 (23.11.2018)) .

6.

בענייננו, ומבלי להידרש לסיכויי הצלחת ההליך, המערערים לא הוכיחו כי הם חסרי יכולת כלכלית לשלם אגרה, לא כל שכן להפקיד עירבון. כל שעשו המערערים, הן בבקשתם והן בערעורם, הוא לטעון כי אין ביכולתם לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון. הם לא פרטו טענה זו כלל, ואף לא צרפו כל אסמכתה המוכיחה אותה. אף על פי כן באה הרשמת לקראתם והורתה על הפחתת גובה העירבון שנקבע, ובנסיבות אלה המקרה דנן אינו מגלה עילה להתערבות בהחלטתה.