פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2709/21
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
גיטל טובה וימר
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. שמעון טבק
3. יעקב משה וימר
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; הודעת המבקשת מיום 4.11.2021; תשובת המשיב 1 מיום 12.11.2021
החלטה
בבקשה שבכותרת עותרת המבקשת להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ת' אברהמי ) מיום 4.3.2021 בת"א 22776-07-15, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול פסק-דינו של בית המשפט המחוזי באותו הליך, מיום 11.3.2020 (להלן בהתאמה: פסק-הדין ו- ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין ).
המבקשת עתרה להארכת מועד על רקע בקשה שהגישה ללשכה לסיוע משפטי כי זו תייצגה בערכאת הערעור. בהחלטה מיום 3.5.2021 הוארך המועד להגשת ההליך עד ליום 24.5.2021, משלא הוגשה תשובה לבקשה מטעם מי מהמשיבים. בהמשך, בהחלטה מיום 15.6.2021 הוארך שוב המועד להגשת ההליך – הפעם עד ליום 14.7.2021 – בהיעדר תשובה מטעם המשיבים. בינתיים דחתה הלשכה לסיוע משפטי את בקשת המבקשת לקבלת ייצוג. המבקשת הגישה ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי לבית המשפט המחוזי בירושלים (עש"א (מחוזי – ירושלים) 59004-06-21). מתברר, לאחר עיון במערכת "נט המשפט", כי הליך זה טרם התברר לגופו שכן המבקשת טרם שילמה את האגרה בהליך.
על רקע העובדה שהליך הערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי טרם נדון לגופו, כאמור, הודיעה המבקשת ביום 4.11.2021 כי היא מבקשת "מחוסר ברירה" לטעון את טענותיה בבית המשפט העליון בעצמה. לפיכך, עותרת המבקשת להארכת מועד נוספת להגשת הליך ערעורי כלפי ההחלטה בבקשה לביטול פסק-דין.
המשיב 1 השיב לבקשתה זו של המבקשת והודיע כי הוא מתנגד לבקשה.
להשלמת התמונה יצוין, כי בקשה לביטול פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה גם על ידי המשיב 3. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.12.2020. בחודש ינואר 2021 הגיש המשיב 3 בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה מיום 1.12.2020. בהחלטתה מיום 26.1.2021 קבעה כב' הרשמת ד' להב , כי "ככל ש[המשיב 3] מעוניין לערער על פסק הדין [...] הרי שהמועד להגשת ערעור על פסק הדין חלף מבלי שניתן הסבר ממשי, קל וחומר לא טעם מיוחד, מדוע [המשיב 3] לא הגיש ערעור עד כה ולמצער בקשה להארכת מועד להגשתו. אשר להחלטה מיום 1.12.2020, בשים לב לכך שההחלטה הומצאה ל[משיב 3] ביום 11.12.2021, הרי שהמועד לנקיטת הליך ערעורי טרם חלף" (ראו, בש"א 131/21 וימר נ' אלמוני (26.1.2021)).
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולא בלי התלבטות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. זאת, בשל הטעמים המצטברים הבאים. ראשית , הבקשה להארכת מועד הוגשה, במקור, בטרם חלף המועד להגשת ההליך הערעורי על ההחלטה בבקשה לביטול פסק-דין. המשיבים לא השיבו לבקשה זו כמו גם לבקשה נוספת שהוגשה בהמשך, כמפורט לעיל. בכך יש כדי ללמד כי אינטרס ההסתמכות של המשיבים על סופיותה של ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין לא נפגע באופן ממשי. שנית , כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפנייה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון (ראו, בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס הנכסים הרשמי (1.6.2009); וראו גם, בש"א 932/18 פלונית נ' פלוני , פיסקה 13 (16.6.2019)). המבקשת אכן פנתה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע, והארכות שניתנו עד כה נועדו על מנת לאפשר לה למצות את האפשרות לקבלת סיוע מהלשכה. משהודיעה המבקשת כי אין בכוונתה למצות עוד מסלול דיוני זה, סבורני כי יש לאפשר לה לשטוח את טענותיה בפני ערכאת הערעור, כנגד ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין.
עם זאת, יובהר כי ארכה זו ניתנת מבלי להביע כל עמדה באשר לסיכוייו של ההליך ככל שיוגש. כמו כן, נוכח חלוף הזמן, אבהיר כבר עתה כי על פני הדברים לא אטה למתן כל ארכה נוספת.
הבקשה מתקבלת אפוא. המועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה בבקשה לביטול פסק-דין יוארך בנסיבות העניין עד ליום 5.12.2021. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.
ניתנה
היום, י"ד בכסלו התשפ"ב (18.11.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם