בש"א 2913/09 סירונית אופנה בע"מ נ. CORRECT TEXTILE PRODUCTION

1.

לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 405-07-08 (שלום – הרצליה) ו-ת.א. 1425-01-09 (שלום – הרצליה) מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ואיחוד הדיון שם עם ת.א. 16498/08 (שלום – תל-אביב - יפו) ועם ת.א. 27867/08 (שלום – תל-אביב – יפו) בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). בעקבות החלטת בית משפט השלום בתל-אביב – יפו מיום 20.5.2008 (השופט צ' כספי), מעוכב הדיון בת.א. 16498/08 וזאת עד לאחר שיושלמו בדיקות רשויות המס בהיבטים שעלו במסגרת הטיפול בתובענה. ת.א. 1425-01-09 נקבע לקדם משפט ליום 10.5.2009. ת.א. 405-07-08 ממתין להוכחות ונקבע לדיון ליום 11.6.2009. ת.א. 27867/08 נקבע לקדם משפט ליום 24.6.2009. מן החומר שבפניי עולה כי שני התיקים המתנהלים בבית משפט השלום בהרצליה נדונים, נכון לעת הזאת בפני אותה שופטת, אך הדיון בהם לא אוחד.

שתי התביעות המתנהלות בבית משפט השלום בהרצליה הינן תביעות לביצוע שטר שהוגשו על-ידי המשיבה, ואשר בהן ניתנה למבקשת רשות להתגונן. התביעה בת.א. 27867/08 הינה תביעה חוזית ונזיקית שהגישה המבקשת נגד המשיבה בגין טענה לנזקים שנגרמו לה בשל אי-אספקת סחורה. התביעה בת.א. 16498/08 הינה תביעה כספית בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה נגד המבקשת בגין חוב שעל-פי הטענה לא שולם לה.

2.

לטענת המבקשת, כלל העובדות, האירועים, העדים, הראיות ותיקי המוצגים בכל התיקים זהים, שכן בכולם יובאו ראיות הנוגעות לדרכי ההתנהלות העסקית בין המבקשת והמשיבה המשליכים על עניינן של התובענות. לפיכך, טוענת המבקשת, קיום הליכים מקבילים בשני בתי משפט שונים יגרום לסרבול המערכת המשפטית וניהול הליכים כפול תוך חשש ליצירתן של הכרעות משפטיות סותרות בתיקים המבוססים על מסכת עובדתית אחת. לאור כל זאת, סבורה המבקשת כי יש להורות על איחוד הדיון בכלל התובענות ולנהלן בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. לחילופין, נטען על-ידי המבקשת כי יש לאחד את התיקים המתנהלים בבית משפט השלום בהרצליה עם ת.א. 16498/08, שכן בהתאם לטענה, התביעות השטריות של המשיבה בבית משפט השלום בהרצליה כלולות כבר בתובענה התלויה ועומדת במסגרת ת.א. 16498/08.

המשיבה, המיוצגת בהליכים השונים על-ידי ב"כ שונים, הגישה שתי תגובות מטעמה לבקשה. בתגובה הראשונה, מטעם בא כוחה של המשיבה בת.א. 16498/08 וב-ת.א. 27867/08, צוין כי לאור החלטת בית משפט השלום בת.א. 16498/08 באשר לעיכוב הדיון בתובענה זו, היא אינה יכולה ליתן הסכמתה לבקשת האיחוד. בתגובה השניה, מטעם בא כוחה של המשיבה בת.א. 405-07-08 ות.א. 1425-01-09, התנגדה המשיבה לבקשה. ראשית, טענה המשיבה כי דין הבקשה להדחות על הסף לאור הוראות סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) שכן כל התובענות שאיחודן מתבקש מתנהלות בבית משפט השלום במחוז תל-אביב-יפו ומכאן שבקשה לאיחודן יש להפנות לנשיא בתי משפט השלום של אותו מחוז. שנית, נטען כי לאור החלטת בית משפט השלום בתל-אביב אודות הקפאת הטיפול בת.א. 16498/08 הרי שמשמעות בקשת האיחוד הינה הקפאת התיק ומניעת המשיבה מבירור תביעותיה המתנהלות כסדרן בבית משפט השלום בהרצליה, והכל תוך סיבוך, סירבול והשהיית הדיון. שלישית, טענה המשיבה כי באיחוד הדיון יהיה כדי לפגוע ביתרונה הדיוני מניהול התובענות השטריות, שכן עילות ההגנה על בסיסן מתגוננת המבקשת ביתר התובענות לא יכולות לעמוד בתובענות שטריות.

3.

הבקשה שלפניי היא לאיחוד דיון בתובענות המתנהלות בבתי משפט שונים במחוז השיפוט תל-אביב – יפו. משהחל הדיון בתובענות, הרי שאין תחולה להוראות סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 ולפיכך אדון בבקשה שלפניי לגופה (והשוו: בש"א 414/05 עו"ד רוית לויים נ' זאב קליין (לא פורסם, 23.2.2005); בש"א 931/07 רחל אגמי ואח' נ' יוכבד חי (לא פורסם, 1.2.2007)).

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לאיחוד דיון להדחות. כבר בפתח הדברים אציין כי בשל כך שהתובענה בת.א. 16498/08 מוקפאת נכון לעת הזאת, איני מוצאת הצדקה לדון כעת בבקשה לאיחוד הדיון בעניינה. היה ויחודשו ההליכים במסגרת תובענה זו, יוכלו הצדדים לשוב ולפנות בבקשה לאיחוד דיון (והשוו: בש"א 2594/08 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' סימה שבתאי ואח' (לא פורסם, 17.4.2008); בש"א 630/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קיבוץ אפק (לא פורסם, 2.3.2009)). מכאן, שבעת הזאת נותרה לדיון שאלת איחודה של התובענה בת.א. 27867/08 עם התובענות השטריות המתנהלות בבית משפט השלום בהרצליה.

כידוע, תכליתה של תקנה 7 הינה, בין היתר, הגברת יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים (ראו: למשל, בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם, 6.5.2001); בש"א 2451/08 אברהם מאור ואח' נ' ניהול אמריקן סיטי רחובות בע"מ (לא פורסם, 27.5.2008)). בהתאם לכך, נקבעה ההלכה לפיה די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה – ואין צורך בחפיפה מוחלטת – כדי לקבוע כי הן באותו נושא לצורכי תקנה 7. בנסיבות העניין שלפנינו, אין מתקיימת השקה כאמור אשר יש בה כדי להצדיק את איחוד התובענות.

אמנם, כלל התובענות שאיחודן מתבקש נוגעות למערכת היחסים העסקית בין המבקשת למשיבה. ברם, מן החומר שבפניי עולה כי התובענות הצריכות לענייננו מבוססות על עילות תביעה שונות המחייבות לכאורה הכרעות משפטיות שונות, ואף המסכת העובדתית הצריכה לעניינן אינה זהה, בוודאי לא באופן המחייב את איחוד הדיונים. כך, בעוד שהתביעה בת.א. 27867/08 הינה תביעית חוזית-נזיקית הרי שהתביעות המתנהלות בבית משפט השלום בהרצליה הינן תביעות שטריות, ומכאן שעילות התביעה והשאלות המשפטיות הדורשות בירור במסגרתן אינן זהות. זאת ועוד, נראה אף כי התביעה המתנהלת בבית משפט השלום בתל-אביב - יפו מתייחסת הלכה למעשה לעסקה שונה מזו העולה לדיון במסגרת התובענות השטריות, ומכאן שאף הבסיס העובדתי הצריך לעניין התובענות אינו דומה. נראה על פני הדברים, כי גם בא כוח המבקשת שותף בעצמו למסקנה זו, כפי שמעלה עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 22.12.2008 בת.א. 27867/08, שם נשאל בא כוח המבקשת אודות התביעה הנוספת המתנהלת בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (אשר הטיפול בה עוכב) ובמענה לכך השיב, בין היתר, כי "התיק שם הוא לא ממן העניין לתביעה זו, כי כל אחד מהתיקים נוגע לעסקה אחרת" (עמוד 1 לפרוטוקול הדיון מול שורה 12, צורף כחלק מנספח א' לבקשה).

הצהרתו זו של ב"כ המבקשת בנוגע לזיקה העובדתית בין התובענות השונות הנדונות בבית משפט השלום בתל-אביב - יפו מחייבת מסקנה דומה אף באשר לזיקה בין ת.א. 27867/07 לתובענות השטריות, שכן תובענות שטריות אלו נסובות על מסכת עובדתית הקרובה לזו העומדת בבסיס התובענה שהטיפול בה עוכב. נוכח כל האמור לעיל, איני סבורה כי הוכח בפניי חששה של המבקשת לפיו אי-הענות לבקשתה עלול להביא לקבלתן של הכרעות שיפוטיות סותרות בעניינה. בנסיבות אלו, נראה כי איחוד הדיונים המתנהלים בתביעות השונות עלול להביא לסרבול הדיון תחת ייעולו, וזאת בניגוד לתכלית העומדת בבסיס תקנה 7.

להשלמת התמונה אציין, כי על-פני הדברים קיימת זיקה בין התובענות השטריות המתנהלות בבית המשפט בהרצליה, הנדונות שתיהן בפני אותה שופטת. ברם, ההחלטה בעניין איחוד תובענות אלו מצויה בסמכותו של בית המשפט הדן בתיק, בהתאם להוראות תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, וברי כי בידי הצדדים פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט הדן בתובענות אלו ולבקש את איחודן.

5.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ₪.