בש"א 2451/08 אברהם מאור ואח' נ. ניהול אמריקן סיטי רחובות בע"מ

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), לאיחוד הדיונים בחמישה-עשר תיקים המתבררים בפני בתי משפט השלום בתל-אביב, הרצלייה, פתח-תקווה, ראשון-לציון ורחובות, וקביעת מקום הדיון המשותף בבית משפט השלום בפתח-תקווה.

2.

המבקשים הם רוכשי ושוכרי חנויות במתחם מסחרי הקרוי בשם "אמריקן סיטי" ברחובות. המשיבות הן חברות אשר המתחם האמור מצוי בבעלותן ובניהולן. לטענת המבקשים, ביום 11.6.07 הוגשה על-ידם תובענה נגד המשיבות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר עניינה בטלותם של החוזים שנחתמו בינם לבין המשיבות. בהמשך, הגישו המשיבות נגד המבקשים תובענות כספיות שונות, שעניינן חיוב המבקשים בתשלום דמי ניהול ותשלומים נוספים. לטענת המבקשים, תובענות אלה מהוות הליכי סרק, אשר פוצלו בחוסר תום לב, ונועדו להתיש את המבקשים ולבזבז את זמנו היקר של בית המשפט. זאת, מאחר ומדובר בתובענות שבבסיסן רקע עובדתי זהה, הנסמך על אותן נסיבות. לטענתם, איחוד הדיון בתיקים האמורים יהיה בו כדי לייעל את הדיון, לפרוש תמונת מצב מלאה ושלמה בפני אותו שופט, ולמנוע הכרעות שיפוטיות סותרות.

3.

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, בתובענות אשר איחודן מבוקש אין שאלות דומות של עובדה ומשפט, ועל אף שמדובר באופן כללי בדרישה לתשלום דמי ניהול מבעלי עסקים שונים במתחם המסחרי – מסכת העובדות בכל אחת ואחת מבין התובענות היא שונה. על-פי הנטען, בכל אחד מהמקרים מדובר בהפרה שונה ונפרדת של הסכמים שונים ונבדלים זה מזה. כמו כן, נטען כי ההפרות השונות התרחשו במועדים שונים ובסכומים שונים, וכי המבקשים השונים אף מצויים בסטאטוס משפטי שונה מול המשיבות – חלקם שוכרים וחלקם רוכשים של חנויות או דוכנים במתחם המסחרי. בנסיבות אלה, אין, לדעת המשיבות, כל חשש מקבלת הכרעות שיפוטיות סותרות, כיוון שבכל אחת מהתובענות פרושה תשתית עובדתית שונה בתכלית. לבסוף, טוענות המשיבות כי יש לדחות את הבקשה גם מחמת שיהוי, שכן מרבית התובענות הוגשו כבר בחודש ספטמבר 2007, והאחרונה שבהן הוגשה בחודש נובמבר 2007. משכך, הוגשה הבקשה בחלוף למעלה מחצי שנה מיום שהוגשו התובענות.

4.

דין בקשה זו להידחות. כידוע, תכליתה של תקנה 7 הינה, בין היתר, הגברת יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים (ראו, בין היתר: בש"א 963/02 קאחתן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (לא פורסם, 17.3.2002); בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם, 6.5.2001, להלן – עניין דיסקונט ). בהתאם לכך, נקבעה ההלכה לפיה די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה – ואין צורך בחפיפה מוחלטת - כדי לקבוע כי הן באותו נושא במובנה של תקנה 7 ( עניין דיסקונט ). בענייננו, אין מתקיימת השקה מעין זו, העשויה להצדיק את איחוד התובענות האמורות. מדובר, אמנם, בתובענות הנוגעות לאותה פרשה, אך הן מעלות שאלות משפטיות השונות, לכאורה, זו מזו (ראו והשוו: בש"א 5904/05 ששון נ' רשות הפיתוח (לא פורסם, 14.8.2005)). כל אחת מבין התובענות מבוססת על הסכם שונה ונפרד, על הפרה עצמאית ונבדלת של אותו חוזה, שארעה בתקופות זמן שונות, וגרמה לנזקים שונים. הפרות אלה אינן קשורות ותלויות זו בזו, ועל כן אין חשש כי יתקבלו באותו עניין הכרעות שיפוטיות סותרות. בנסיבות אלה, איחוד הדיונים המתנהלים בתיקים השונים עלול להביא לסרבול הדיון במקום לייעולו. לבסוף, צודקות המשיבות גם בטענתן כי הגשת הבקשה לוקה בשיהוי ניכר - של למעלה משישה חודשים מיום הגשת התובענות - וגם בכך יש כדי לחזק את החלטתי זו.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבות בסך 4,000 ₪.