בש"א 630/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. קיבוץ אפק

1.

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון באחד עשר תיקים המתנהלים במספר בתי משפט ברחבי הארץ, הנסובים כולם על אירוע שריפה אחד שהתרחש בקיבוץ אפק ביום 25.5.05 (להלן:

אירוע השריפה ).

2.

מרבית ההליכים נשוא הבקשה הוגשו עוד במהלך שנת 2006. חלקם עוסקים בנזקי רכוש וחלקם עוסקים בנזקי גוף שנגרמו בעקבות השריפה, בהיבטים שונים. בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתנהל הליך נוסף הקשור לאירוע השריפה (ת.א. 1718/05), שהצדדים לו הינם המבקשת והמשיבים 1-2, ו-3-5 להליך זה (להלן: ההליך העיקרי ). מן החומר שבפניי עולה כי בהליך בבית המשפט המחוזי מתבררות סוגיות הנוגעות לנסיבות האירוע שהוביל לשריפה כמו גם לקביעת האחריות בין בעלי הדין . עוד עולה מן הבקשה שבפניי, כי חמישה מבין ההליכים שאיחודם מתבקש עוכבו עד להכרעה בהליך העיקרי, חלקם בהסכמה, וזאת בשל זהות השאלות העולות לדיון במסגרתם לשאלות הנדונות בהליך העיקרי. עיון בחומר שצורף מלמד גם כי בהליכים השונים נמסרו הודעות צד ג' לצדדים נוספים. כן עולה מן החומר שבפניי, כי שלושה הליכים נוספים הקשורים לאירוע, אשר נסובו על תביעות בגין נזקי גוף, הסתיימו בפשרה לפיה ישאו הצדדים (המבקשת, והמשיבים 1, 3-4, 6) בתשלום עבור התובעים בהליכים שם וזאת כמימון ביניים בלבד מבלי להודות בחבות ו/או באחריות, והכל עד להכרעה בהליך העיקרי.

3.

טוענת המבקשת, כי כל תיקי אירוע השריפה המתנהלים היום עוסקים באותה מסכת עובדתית ומעוררים שאלות דומות וביניהן מערכת היחסים שבין המשיבים 1-6 והשאלה הביטוחית שבין המבקשת למשיבה 3, כך שמסכת הראיות הצריכה לעניין זהה, ותחייב, בין היתר, העדת אותם עדים. לפיכך, טוענת המבקשת, כי טעמי יעילות דיונית וחשש מקביעות עובדתיות ומשפטיות סותרות מחייבים את איחוד הדיונים בתביעות. כן טוענת המבקשת, כי רק איחוד הדיון יביא לאפשרות אמיתית להגעה להסדר כלשהוא בתביעות.

4.

המשיבים 1-2, 3-5, 6, 7, 9, 10 מסכימים לבקשה. יצויין, כי הסכמת המשיבה 7, כלל חברה לביטוח בע"מ, נמסרה על ידי באי-כוחה בת.א. 49004/05 ובת.א. 52645/06 (שלום – תל-אביב) ולא הוגשה תגובה מטעם באי-כוחה של כלל חברה לביטוח בע"מ בת.א. 5571/07 (שלום – חיפה). המשיבה 8 מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה לוקה בשיהוי ניכר, גובלת בחוסר תום לב ואינה מצדיקה את איחוד הדיון. בכלל זה מציינת המשיבה 8 כי ההליך בו היא צד נקבע להוכחות ליום 18.6.09 והוגשו בו מרבית הראיות מטעם הצדדים. לטענתה, נועדה בקשה זו לעכב את הדיון, וזאת בין היתר לאחר שבקשה לעיכוב ההליך שהגישה המבקשת נדחתה על-ידי בית המשפט הדן בתיק. לגופם של דברים טוענת המשיבה 8 כי אין זהות בין הצדדים המעורבים ובמהות העניין. גם המשיבים 11-14 מתנגדים לבקשה. לטענתם, תביעתם - שהינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף - איננה מחייבת הכרעה בשאלת האחריות בין המבקשת למשיבים 1-6, כך שניתן לדון בסוגיית הנזק שנגרם להם בנפרד, בדומה לאופן בו גובשו ההסכמות בתביעות נזקי הגוף שהסתיימו בפשרה כמפורט לעיל. עוד טוענים המשיבים 11-14, כי תביעתם הוגשה עוד בשנת 2006 והטיפול בה מתקדם, שכן מונה מומחה מטעם בית המשפט, ניתנה חוות דעת והצדדים מכינים כעת את חישובי הנזק. לפיכך, טוענים המשיבים 11-14 כי בנסיבות העניין, ובין היתר לאור השיהוי בו לוקה הבקשה, יגרום איחוד הדיון היום לעוול מיותר ועינוי דין ללא כל הצדקה. המשיבים 15-17 מתנגדים אף הם לבקשה. לטענתם, הבקשה הוגשה בשיהוי רב והיא עולה כדי שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. כן מציינים המשיבים 15-17 כי תביעתם נמצאת בשלב מתקדם (התיק קבוע להוכחות, הוגשו תצהירי עדות ראשית וזומנו עדים), ובנסיבות אלו, ועל רקע השאלות המורכבות המתעוררות בתביעות האחרות, סבורים הם שאיחוד התביעות עלול להביא לדחייה ארוכה בקבלת הפיצוי לו הם זכאים. המשיב 19 מתנגד אף הוא לבקשה, וכן משיבות 21-22 המציינות כי הן אינן צד ליתר ההליכים המתנהלים וטוענות כי איחוד התובענות יגרום לעיכוב בירור התובענה ולא יוביל לייעול הדיון. המשיב 20 לא העביר תגובתו לבקשה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, וכן בחומר שצורף לטענות, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש לדחות את הבקשה. ראשית, הבקשה שלפניי לוקה בשיהוי חמור, שלא ניתן לו כל הסבר ממשי בגוף הבקשה. מרבית התביעות הוגשו עוד בשנת 2006, ומתנהלות מזה מספר שנים בבתי המשפט. חלוף הזמן הביא לכך שבחלק מן ההליכים חלה התקדמות דיונית באופן שאיחוד הדיונים היום עלול להביא לעיכוב וסרבול ההליכים תוך פגיעה באינטרסים של הצדדים להליכים אלו, וזאת בניגוד לתכלית העומדת בבסיס תקנה 7 (וראו, למשל, בש"א 2451/08 מאור נ' ניהול אמריקן סיטי רחובות (לא פורסם, 27.5.08)). מעבר לכך, על רקע העובדה כי שאלת האחריות ושאלות הנוגעות לנסיבות האירוע מתבררות במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובעת שממילא עוכבו חמישה מן התיקים עד להכרעה בהליך העיקרי, קטן החשש מקביעת הכרעות סותרות בבתי משפט השלום ואף בשל כך נוטה הכף שלא להורות על איחוד הדיונים. לכך יש להוסיף את העובדה כי מן החומר שבפניי עולה כי מספר תיקים בגין נזקי גוף – שאיחודם לא מתבקש במסגרת בקשה זו - הסתיימו בפשרה מבלי להידרש להכרעה בשאלות הכלליות המתבררות בהליך העיקרי, ומכאן שלכאורה ניתן לקדם את הדיון בתביעות נזקי הגוף שהינן חלק מן הבקשה שלפניי מבלי לחייב את איחודן עם יתר התיקים. אוסיף עוד, כי אף איני רואה הצדקה בעת הזאת להורות על איחודם של התיקים המעוכבים. היה ויחודשו ההליכים במסגרת תיקים אלו, יוכלו הצדדים לשוב ולפנות בבקשה לאיחוד דיון (וראו: בש"א 2594/08 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' סימה שבתאי ואח' (לא פורסם, 17.4.08)).

6.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.