בש"א 3227/12 עדי קהא נ. בנק דיסקונט לישראל בע''מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת "ערעור" – ולפי הדין, בקשת רשות ערעור – על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' ברוש) מיום 13.12.2010 , שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת כבוד רשם בית המשפט המחוזי ש' ברוך ז"ל (מיום 19.9.2007 ), בבקשה להארכת מועד על החלטה של כבוד הרשם ב' יזרעאלי מיום 1.3.2005 .

כבר מן הפִּסקה הקודמת עולה כי ככל הנראה המבקש סבור שניתן להשתהות חודשים ושנים בין הגשת הליך להליך, תוך התעלמות מסדרי הדין, מעקרון הסופיות ומאינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד. סברה זו אין לה על מה להישען, והסבריו של המבקש הנוגעים להיעדר ייצוג ולמגעיו עם הלשכה לסיוע משפטי אינם יכולים להצדיק את ההתנהלות הדיונית המשתקפת מן החומר שלפניי.

אמת, בנסיבות מתאימות חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה עשוי להוות "טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד (ראו בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 1.6.2009)), אולם כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

בהקשר זה הודגש כי גם בעל-דין החפץ לבקש סיוע מאת הלשכה לסיוע משפטי אינו פטוּר מסדרי הדין ומן החובה לנקוט שקידה סבירה, ועל כך עמדתי בהרחבה, בין היתר, בבש"א 8359/11 פלונית נ' פלונית (טרם פורסם, 25.12.2011)).

בענייננו, כאמור, הבקשה להארכת מועד שהוגשה לבית המשפט המחוזי התייחסה להחלטת-רשם משנת 2005 , ואנו היום בשנת 2012 . פסק-הדין של בית המשפט המחוזי נשוא הבקשה שלפניי ניתן ביום 13.12.2010, והמבקש התעכב קרוב לשנה ומחצה עד שהגיש – ביום 23.4.2012 – את הבקשה שלפניי (ללא ייצוג). עיכוב זה מתמיה במיוחד נוכח ההשתלשלות עד כה והאמור בהחלטות בית המשפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אמנע מפסיקת הוצאות.