בש"א 3253-24 בש"א 3253-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת הדיון ב-תאד"מ 39441-04-23 מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בירושלים.

2.ביום 21.4.2023 הוגשה התביעה נושא הבקשה על-ידי המשיבה כנגד המבקש. בכתב התביעה מתואר כי אירעה תאונה ביום 28.4.2022 בין רכב בו נהג המבקש לבין רכב אשר מבוטח על-ידי המשיבה. בכתב התביעה לא צוין מקום התרחשותה של התאונה.

3.ביום 2.7.2023 נחתם פסק דין בהיעדר כתב הגנה. לאחר שהגיש המבקש "בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ועיכוב הליכים", ביום 9.4.2024 בית משפט השלום בהרצליה קבע כי אין מקום לביטול פסק הדין "מחובת הצדק, שעה שאין חולק כי לנתבע [המבקש בבקשה זו – י' כ'] הומצאו מסמכי התביעה כדין, והנתבע לא פעל כמצופה וכנדרש ולא הגיש כתב הגנה". יחד עם זאת, ביטל בית המשפט את פסק דינו, מכוח שיקול דעתו וכן על מנת לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט.

4.ביום 30.4.2024 הוגש כתב הגנה בהליך נושא בקשה זו. בסעיף 15 לכתב ההגנה מציין המבקש, אגב אורחא, כי לבית משפט השלום בהרצליה "אין סמכות מקומית לדון בתביעה, לאור מקום מגורי הנתבע, מקום עסקיו, מקום מגורי נהג התובעת, ומקום התאונה, אשר התרחשה בירושלים" [כך במקור – י' כ'].

5.בבקשה שלפניי טוען המבקש כי לבית משפט השלום בהרצליה אין סמכות מקומית לדון בתובענה נושא בקשה זו וכי מאזן הנוחות "נוטה באופן מובהק לכיוון העברת הדיון" לבית משפט השלום בירושלים. המבקש טוען כי התאונה נושא התובענה התרחשה בירושלים; כי מקום מושבו של המבקש, הנתבע בתובענה, בירושלים; כי השוטרים שטיפלו באירוע הם שוטרי מחוז ירושלים; וכי העדים הפוטנציאלים, ככל שיידרשו כאלה, מתגוררים בירושלים ובסביבתה. על כן, מבוקש להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים, שכן זהו בית המשפט המוסמך לדון בה, ואשר לו מירב הזיקות לתובענה.

6.סעיף 78 לחוק בתי המשפט מאפשר לנתבע לבקש להעביר את מקום הדיון במקרים בהם בית המשפט בו בחר התובע הוא בית משפט שמוקנית לו סמכות מקומית לדון בתביעה (בש"א 5027/23 עיריית ירושלים נ' אמויאל (30.7.2023)). שאלת קיומה או היעדרה של סמכות מקומית, אין מקומה להתברר בהליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (בש"א 416/14 רבינוביץ נ' קליימן (19.1.2014)). במקרים בהם תביעה הוגשה לבית משפט שאיננו בעל סמכות מקומית לדון בה, רשאי הנתבע להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט שאליו הוגשה התביעה, ואם יש ממש בטענותיו – יועבר הדיון לבית המשפט המוסמך, בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (ראו בש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018)).

7.לאור האמור לעיל, דינה של הבקשה היה להידחות, תוך הפניית המבקש לקבלת הכרעה בטענותיו לעניין הסמכות המקומית, בבית משפט השלום בהרצליה.

8.ביני לביני, ביום 16.4.2024 ניתנה "הודעה על הסכמת התובעת להעברת מקום הדיון" (להלן: הודעת ההסכמה), במסגרתה, הודיע המבקש כי המשיבה נתנה הסכמתה להעברת מקום הדיון נושא בקשה זו, מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בירושלים.

9.למען שלמות התמונה, יצוין כי ביום 16.5.2024 הודיע המבקש לבית משפט השלום בהרצליה על כך שהוגשה הבקשה שלפניי.

10.סבורני כי ניתן לראות בהגשת הודעת ההסכמה כוויתור על טענתו של המבקש להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בהרצליה. כך, נותרת אך טענתו לכך שמבחן מאזן הנוחות מצביע על כך שיש להעביר את מקום הדיון לבית משפט השלום בירושלים. כמו כן, עולה מהודעה זו כי ישנה הסכמה של כלל בעלי הדין בתובענה נושא הבקשה שבית משפט זה יעביר את מקום הדיון בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בירושלים.

11.אשר על כן, לנוכח הסכמת הצדדים, וכן לאור הטעמים המפורטים בבקשה באשר למאזן הנוחות, דין הבקשה להתקבל.

12.הדיון ב-תאד"מ 39441-04-23 (שלום הרצליה) יועבר אפוא לבית משפט השלום בירושלים.