פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
33/17
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
יעקב שמיר
נ ג ד
המשיבים:
1. ציון כהן
2. עיריית באר שבע
בקשה להעברת מקום
דיון מיום 1.1.2017; תגובה מטעם המשיבים מיום 5.1.2017; הודעה מטעם המבקש מיום
11.1.2017
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד אמיתי יחיאלי
החלטה
בבקשה שלפניי מבוקש להעביר את הדיון בתובענה ב-ת"א 59629-03-16 מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט השלום בירושלים, אל אותו מותב שדן בתובענה ב-ת"א 19395-08-16, וזאת על מנת למנוע סיכון למתן החלטות שיפוטיות סותרות. דומה אפוא שהגם שהבקשה הוכתרה כבקשה להעברת מקום דיון, הלכה למעשה מבוקש לאחד את הדיון, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
המבקש הוא התובע בשני ההליכים, והנתבעים הם בעלי תפקידים במשיבה 2 שהיו מעורבים בהליך פלילי שבגדרו הורשע המבקש בעבירות תכנון ובנייה (תו"ב (עניינים מקומיים באר שבע) 61245-06-14), לטענתו על יסוד מסמכים מזויפים. הדיון ב-ת"א 19395-08-16 הועבר לבית משפט השלום בירושלים לבקשתו של המבקש, מטעמי חשש לפגיעה במראית פני הצדק היות שהנתבע באותו עניין הוא בעלה של שופטת מכהנת במחוז הדרום, בהחלטת הנשיאה
מ' נאור מיום 30.11.2016 (בש"א 8536/16).
בהחלטתי מיום 2.1.2017 הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם, ולמבקש להמציא את עמדת בית המשפט בבאר שבע להעברת הדיון המתנהל לפניו, מאחר שכבר התקיים בו דיון. בית המשפט (כבוד השופטת ע' קויפמן ) הודיע כי אין לו התנגדות להעברת הדיון; והמשיבים הודיעו כי הם מתנגדים לבקשה. המשיבים ציינו כי המבקש הגיש לבית המשפט בבאר שבע 10 תובענות באותו עניין נגד בעלי תפקידים שונים במשיבה 2 ובאי-כוחם, וכן בקשות שונות בגדרי הליכים אלה, "כחלק ממאמצי ההתשה של המבקש", ו"אין זאת אלא, שהמבקש אינו שבע רצון מהחלטותיהם של שופטי בית המשפט השלום בבאר שבע". עוד צוין בתגובה, כי המבקש הגיש לבית משפט זה שלוש בקשות דומות נוספות, ביחס לחמש תובענות אחרות שנדונות בבאר שבע, ואלה נדחו בהחלטת השופט מ' מזוז מיום 5.1.2017; וכך נכתב באותה החלטה:
"ברי כי מירב זיקותיהן של תובענותיו השונות של המבקש מתקיימות בעיר באר שבע, ואיני סבור כי יהיה בהעברתן לבית משפט שלום במחוז אחר כדי לשרת את תכלית היעילות העומדת בבסיס תקנה 7. הגם שדומה כי יש ממש בטענת המבקש כי התובענות דנן עוסקות בנושאים המשיקים לתובענה הנדונה כעת בבית משפט השלום בירושלים, איני מוצא הצדקה להעביר גם אותן אל מחוץ לאזור הגיאוגרפי המובהק שלהן, רק משום שנקבע כי יש להעביר תובענה אחת משל המבקש לבית משפט בעיר אחרת מטעמי חשש לפגיעה במראית פני הצדק" (וראו גם את החלטת הנשיאה נאור ב-בש"א 9437/16 מיום 26.12.2016, שבה נדחתה בקשת המבקש להעביר תובענה נוספת שהגיש למחוז אחר מטעמי חשש לפגיעה במראית פני הצדק).
הדברים יפים גם לענייננו. ממילא דומה שמתוך 10 תובענות שהגיש המבקש באותו עניין רק אחת מתבררת בבית משפט השלום בירושלים, ומכאן שספק אם איחוד הדיון בה עם תובענה אחת נוספת יביא לייעולו, כאשר 9 אחרות מתבררות במחוז דרום. עוד יוער, כי המבקש לא גילה בבקשתו את דבר הגשת הבקשות הנוספות; וכן שהמבקש הוא שיצר את פיצול הדיון בתביעות שהגיש, וגם בכך יש משום טעם לדחיית הבקשה (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 96 (מהדורה שתים עשרה 2015)).
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, י"ז בטבת התשע"ז (15.1.2017).
ש ו פ ט ת