בש"א 3464/15 שרה בן ארי נ. אריה בן ארי

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בהחלטתו של בית משפט זה ברע"א 1109/15 מיום 27.4.2015 בה נדחתה בקשה שהגישו למתן רשות ערעור.

על פי הנטען ההחלטה מיום 27.4.2015 "טרם התקבלה אצל המבקשים אלא באמצעות האינטרנט" ומטעם זה וכן בשל כך שהמבקש 2 אושפז ביום 3.5.2015,

ההליך לא הוגש על ידם במועד.

דין הבקשה להידחות.

גם אם אניח כי ניתן להגיש עתירה לדיון נוסף בהחלטה נשוא הבקשה, בה נדחתה כאמור בקשה למתן רשות ערעור (אולם ראו דברי כב' הנשיא א' גרוניס בבש"א

834/14 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (22.4.2014)), אין מקום לקבל לרישום את ההליך המצורף לבקשה שבפניי.

על פי הרישומים במערכת "ניהול התיקים" ההחלטה הומצאה למבקשים באמצעות הפקסימיליה במועד הינתנה וקיימת תרשומת בדבר אישור טלפוני, ועל כן לא ברורה הטענה לפיה ההחלטה טרם הומצאה לידי המבקשים. מכל מקום את חמישה- עשר הימים הנתונים להגשת עתירה לדיון נוסף יש למנות

ממועד מתן ההחלטה (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984), ומכאן כי המועד להגשת ההליך חלף שבעה ימים טרם הגשת הבקשה, אשר הוגשה ביום 19.5.2015.

עוד סבורני כי המבקשים לא הוכיחו קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה שכן לא ציינו באיזה מועד נודע להם, לשיטתם, על ההחלטה באמצעות האינטרנט, ובתוך כך לא הבהירו מדוע לא היה בידי המבקשת 1 להגיש בעצמה ולו בקשה קצרה להארכת מועד טרם חלוף המועד להגשתה של עתירה לדיון נוסף והתגבשותו של אינטרס הסתמכות של המשיב על סופיות ההחלטה.

לכל אלו יש להוסיף כי גם סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת, עתירה לדיון נוסף בהחלטה בה נדחתה בקשתם של המבקשים למתן רשות ערעור מבלי שנתבקשה תשובה, אינם תומכים בקבלת הבקשה. יוזכר בהקשר זה כי הליך הדיון הנוסף שמור למקרים נדירים ויוצאי-דופן שבהם נפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, או בשל היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה ליבון נוסף לפני הרכב מורחב של שופטים, והמקרה דנן אינו נמנה על פני הדברים עם מקרים חריגים כאמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.