פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3681/17
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
יורי איסחקוב
נ ג ד
המשיבה:
רשות השידור
בקשה להעברת מקום דיון מיום 3.5.2017
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד מחמוד מסארווה
החלטה
לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"ת 9304-04-17 מבית משפט השלום בתל אביב–יפו לבית משפט השלום באשקלון. המדובר בדיון בהתנגדות לבקשה לביצוע שטר. המשיבה הגישה את הבקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, והמבקש הגיש התנגדות לבקשה בטענה שהוא כלל אינו החייב כי אם גרושתו, שעה שהחובות המיוחסים לו הם מהשנים 2012-2011 – שנים שבהן לא התגורר עוד בכתובת שאליה מוענו החשבונות מאת המשיבה, ואילו גרושתו דווקא כן. לדברי המבקש הוא מתגורר בשדרות, ולכן הוא מבקש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום באשקלון.
המשיבה מצדה מתנגדת לבקשה, וזאת בנימוק שהיה על המבקש להגיש את התנגדותו מלכתחילה ללשכת ההוצאה לפועל באשקלון ולא לזו שבתל אביב, לו חפץ שהדיון בהתנגדות יתקיים באשקלון. המשיבה מפנה בעניין זה לסעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע כי המשיבה הייתה רשאית להגיש את התובענה לכל לשכת הוצאה לפועל בה תחפוץ; ולתקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, שבהתאם לה על מגיש ההתנגדות להגישה בלשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה התובענה או ללשכה שליד בית המשפט שאליו ניתן היה להגיש את בקשת הביצוע לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הבחירה לכן באיזה בית משפט תידון ההתנגדות לביצוע התובענה היא בידי הנתבע, ובלבד שינמק מדוע לדעתו בית המשפט שאליו הגיש את ההתנגדות מוסמך לפי תקנות סדר הדין האזרחי. הן החוק והן תקנות ההוצאה לפועל, טוענת המשיבה, נועדו להחיש את הדיון ולהפכו יעיל ומהיר, ואילו והעברת הדיון בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לא תשרת מטרה זו; ומשעה שבחר המבקש להגיש את התנגדותו ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב–יפו, יש להותיר בו את הדיון.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. כפי שנפסק לא אחת, הסמכות לפי סעיף 78 לחוק, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה
של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין
(24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)). לגופו של עניין, נראה כי מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר קיום הדיון באשקלון. נכון הדבר כי המבקש צריך היה להגיש את ההתנגדות לביצוע שטר לבית המשפט באשקלון, ואולם אין משמעות הדבר כי משעה שלא עשה כן נחסמת בפניו הדרך לפנות בבקשה לפי סעיף 78 לחוק. המשיבה לא ציינה בתגובתה כל נימוק שיש בו כדי ללמד על זיקה כלשהיא הקושרת את בית המשפט בתל אביב דווקא לדיון בתיק, או לחלופין כזה שיש בו כדי להצביע על פגיעה שתיגרם לה מהעברת הדיון לאשקלון; ויוזכר כי הדיון בתיק טרם החל. סוף דבר, הבקשה מתקבלת והדיון ב-ת"ת 9304-04-17 יועבר מבית משפט השלום בתל אביב–יפו לבית משפט השלום באשקלון.
ניתנה
היום, כ"ז באייר התשע"ז (23.5.2017).
ש
ו פ ט ת