בש"א 3868/16 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ. יוסי סויסה

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 9503-02-16 מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבית משפט השלום במחוז צפון. המדובר בתביעת רשלנות שהגיש המשיב 1 נגד המבקשת ונגד המשיבים 2–6 בגין חבלה שנגרמה לו לטענתו ביום 2.1.2015 כתוצאה מפגיעת אבן שנזרקה לעברו בתום משחק כדורגל באצטדיון העירוני בעפולה.

המבקשת טוענת כי מירב הזיקות הן למחוז צפון מאחר ששם התרחש אירוע זריקת האבן ומכיוון שמקום מושבם של המשיבים 1, 2, 4, 5 ו-6 הוא בצפון, כמו גם השלוחה הרלוונטית של המבקשת. עוד נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון למחוז צפון מכיוון שהעדים הפוטנציאליים מתגוררים במחוז זה. יוער כי טענות המבקשת נתמכות בתצהיר שהוגש מטעם עו"ד בורגנסקי, יועצת משפטית בלשכת היועץ המשפטי של משטרת ישראל. המשיבה 2, עיריית עפולה, טוענת כי יש להותיר את הדיון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו מאחר שלשיטתה לא עלה בידי המבקשת להראות כי מתקיימים התנאים המצדיקים את העברת מקום הדיון; ומאחר שמשרדה של באת-כוחה של המשיבה 2, כמו של גם באי-כוחם של המשיבים 1, 3 ו-4, ממוקמים בתל אביב. המשיב 1 מתנגד גם הוא לבקשה ומצטרף לנימוקיה של המשיבה 2, תוך שהוא מוסיף כי לבית משפט השלום בתל אביב-יפו יש סמכות מקומית לדון בתביעה. המשיבות 3 ו-4 הודיעו כי הן מותירות את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט; המשיבה 6 הודיעה שהיא מצטרפת לבקשה; המשיבה 5 לא הגיבה לבקשה, ואולם המבקשת מציינת שהיא הביעה את הסכמתה לה. יוער כי הדיון בתביעה טרם החל, והדיון הראשון קבוע ליום 29.12.2016.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. כפי שנפסק לא אחת , הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין (24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש

(11.6.2012)). לגופו של עניין, מטענות המבקשת עולה כי מירב הזיקות נתונות למחוז צפון, שם התרחש האירוע ושם נמצא מקום מושבם של רוב הצדדים לתביעה. לעניין מאזן הנוחות, מצאתי לקבל את טענת המבקשת – המגובה בתצהיר כנדרש – כי מרבית העדים הפוטנציאליים מתגוררים במחוז צפון. טענת המשיבה 2, שלא כך הדבר, נטענה בעלמא וללא גיבוי בתצהיר; ועמדתה אף מעוררת תהיה מקום שהמשיבה 2 היא העירייה בעיר שאליה נתבקש להעביר את מקום הדיון. הטענה היחידה שבפי המשיבים 1 ו-2 באשר למאזן הנוחות נוגעת לכך שמקום מושבם של באי-כוחם הוא בתל אביב, אלא שבכך לא די. יוער בהקשר זה כי המשיבה 2 היא העירייה בעיר שאליה יש להעביר את מקום הדיון, עפולה, ויש בכך כדי להעיד כי התנגדותה נובעת בעיקר מנוחותם של באי-הכוח, ולא נוחותם של הצדדים או של העדים הפוטנציאליים.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת, והדיון ב-ת"א 9503-02-16 יועבר מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבית משפט השלום בעפולה.