בש"א 3939/08 שושנה בר יצחק נ. מרים כהן ואח'

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.ההליך נסוב על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את בקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן נגדה, בהעדר הגנה, ובמסגרתו היא חויבה, יחד עם נתבעים נוספים, בתשלום פיצויים למשיבים בסך של כ- 1.3 מיליון ₪ (פסק הדין מיום 8.2.2006). החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 13.3.2008 בהעדר הצדדים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 1.5.2008. התבקשה בה הארכת מועד עד לאחר שימונה למבקשת אפוטרופוס, על פי בקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה (ביום 4.5.08) למנות את בנה בר יצחק גואל חי כאפוטרופוס למבקשת. באותה בקשה התבקש לראות במבקשת פסולת דין ולמנות לה אפוטרופוס לרכוש ולגוף, בין היתר כדי לדאוג לענייניה בקשר לתביעת המשיבים ולהליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדה. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, עניין מחלתה של המבקשת אינו חדש ואינו מהווה סיבה או נסיבה בלתי צפויה, אשר יכולה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד. נטען כי לא הייתה מניעה לפעול למינוי אפוטרופוס קודם לכן, כך שהסיבה לעיכוב נעוצה במבקשת עצמה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, ובחומר שמצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור. הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך. במצב זה לא התגבש אינטרס הסופיות של המשיבים בקשר להחלטה מיום 13.3.2008. עצם מתן הארכה אינו משנה את מצבם לרעה. הארכה נדרשת, לפי הטענה, בשל מצבה הרפואי של המבקשת ובמקביל להגשתה הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, שהעתקה נמסר גם לבית משפט זה. במצב דברים זה, קיימת הצדקה להאריך למבקשת את המועד להגשת הליך, כדי לאפשר לה להשלים את ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בעניין מינוי אפוטרופוס (השוו, בש"א 4047/02 ארנפלד נ' לוי (לא פורסם, 8.7.2002). בשים לב לטיבו של ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ולמועד בו הוגש, ניתן להניח כי ההליך לא יימשך זמן רב, כך שניתן להסתפק בארכה של 45 ימים.

סיכומו של דבר, המבקשת רשאית להגיש בקשה לרשות ערעור תוך 45 ימים מעת המצאת החלטה זו. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.