פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4154/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשים:
1. אלון מן
2. ארז מן
3. רבקה גל
נ ג ד
המשיבה:
דבורה מולר
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
ביום 24.4.2013 נדחה מחמת אי הפקדת עירבון ערעור שהגישו המבקשים על פסק דין של בית משפט השלום בהרצליה אשר קיבל את תביעת המשיבה וקבע כי עליהם לפנות בתוך 60 ימים נכס השייך למשיבה.
על החלטה זו מעוניינים המבקשים להשיג ובבקשה שבפניי להארכת מועד, אשר הוגשה ביום 11.6.2013, נטען כי המבקשים פנו ללשכה לסיוע משפטי בבקשה שתייצגם ורק ביום 6.6.2013 ולאחר בירורים רבים "נודע למבקשים כי הסיוע המשפטי אינו מייצג אותם יותר", וכך מצאו עצמם ללא ייצוג משפטי. עוד מתואר בבקשה מצבם של המבקשים, המדגישים כי עניינו של ההליך הינו פינויים מדירת מגורים.
בהחלטתי מיום 12.6.2013 התבקשה הלשכה לסיוע משפטי להבהיר באיזה מועד פנו אליה המבקשים ובאיזה מועד נענו בשלילה, ובהודעה אשר הגישה ציינה כי בעבר הוענק למבקש 1 סיוע משפטי בהליך קודם ותיקו נסגר בלשכה ביום 5.1.2012; כי המבקש 2 אכן פנה ללשכה ביום 5.5.2013 בבקשה לסיוע והודע לו טלפונית כי בקשתו נדחתה ביום 6.6.2013 (והחלטה בכתב נשלחה ביום 11.6.2013); וכי המבקשת 3 הגישה אמנם אף היא בקשת סיוע ביום 5.5.2013 אך משלא הגיעה ללשכה בהתאם לזימון שנשלח אליה תיקה נסגר.
2.
המשיבה מתנגדת לבקשה בהדגישה כי העובדות הכללות בה אינן נתמכות בתצהיר וכי המבקשים ידעו שהלשכה לסיוע משפטי אינה מייצגת אותם עוד במועד הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי. עוד עמדה המשיבה על ההוצאות והנזקים הרבים הנגרמים לה בשל מעשיהם של המבקשים כמו גם על העובדה שמדובר בפולשים אשר השתלטו על נכסיה.
3.
בבקשה צוין כי פסק הדין הומצא לידי המבקשים ביום 30.4.2013, ומכאן כי הבקשה, אשר הוגשה ביום 11.6.2013, הוגשה 12 ימים לאחר חלוף המועד להגשת ההליך.
המבקשים תולים כאמור עיכוב זה בהגשת ההליך בהמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי. הצדק עם המשיבה כי המבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר, אך גרסתם זו של המבקשים נתמכת בעיקרו של דבר בהודעה אותה שלחה הלשכה לסיוע משפטי אשר ציינה גם היא כי המבקש 2 פנה אליה ביום 5.5.2013 (חמישה ימים לאחר שפסק הדין הומצא לידיו) וכי הודע לו שבקשתו נדחתה ביום 6.6.2013 (חמישה ימים לפני הגשת הבקשה דנן). מכך עולה כי לפחות בכל הנוגע למבקש 2 העיכוב אכן נגרם בעיקרו בשל המתנתו להחלטת הלשכה לסיוע משפטי, וכי אין לומר כי לא פעל בזריזות בפנייתו אליה או לאחר מתן החלטתה.
אמנם העובדה שהמבקש 2 לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ההליך עד אשר יתברר מה עלה בגורל פנייתו ללשכה שוקלת לחובתו (ראו והשוו: בש"א 3794/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (25.10.2011); בש"א
2052/13 ארחה נ' עו"ד ארז חבר בתפקידו מנהל מיוחד (9.4.2013)), אך חרף זאת סבורני כי אין מקום לחסום את דרכו לבית משפט זה, ביחד עם את דרכם של המבקשים 1 ו-3 משמדובר בהליך ערעורי אחד , וזאת בכפוף לחיובם של המבקשים בהוצאות המשיבה. בהקשר זה לקחתי בחשבון את העובדה שהעיכוב בהגשת ההליך נגרם כאמור בשל המתנתו של המבקש 2 להחלטת הלשכה לסיוע משפטי; את העובדה שהאיחור אף שאינו קצר אינו ממושך מאוד; כמו גם את העובדה שההליך שהגשתו מתבקשת הינו ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר דחה ערעור מחמת אי הפקדת עירבון, כך שטענות המבקשים לעניין זכויותיהם בנכסים לא נשמעו לגופן בערכאת הערעור.
אשר על כן, ומבלי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי ההליך לגופו, הבקשה מתקבלת. עם זאת, קבלתה לרישום של בקשת רשות הערעור המצורפת לבקשה שבפניי (אשר בטעות נושאת את הכותרת "הודעת ערעור") מותנית באישור שיציגו המבקשים - בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהם (ימי הפגרה יבואו במניין) - לכך ששילמו למשיבה הוצאות בסך של 1,000 ש"ח. יצוין בהקשר זה כי אני ערה לטענת המבקשים בדבר מצבם הכלכלי, אך בנסיבות העניין לא ניתן להתעלם מן האמור בהודעת הלשכה לסיוע משפטי לעניין המבקשים 1 ו-3 וכן מכך שהבקשה להארכת מועד לא הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין, ובנסיבות אלו ומשהגישה המשיבה תגובה מטעמה, ראוי להתנות את קבלת ההליך לרישום בתשלום הוצאותיה.
ככל שיוצג אישור בדבר תשלום הוצאות המשיבה במועד כאמור תפתח מזכירות בית המשפט תיק רע"א ותתייק בה את בקשת רשות הערעור שצורפה לבקשה וכן את החלטתי זו.
ניתנה היום, י' באב תשע"ג (17.7.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת