בש"א 4183/13 ש.ניר מערכות ביטחון תחזוקה וניקיון בע"מ נ. עיריית נצרת עילית

1.

לפני כחודש ימים הגישה המבקשת לבית משפט השלום בנצרת כתב תביעה נגד המשיבה בסדר דין מקוצר. בכתב התביעה נטען, כי המשיבה הפרה הסכם התקשרות למתן שירותי ניקיון בעיר נצרת עילית. ביום 6.6.2013 הגישה המשיבה בקשת רשות להתגונן. בבקשה זו נטען, בין היתר, כי בית משפט השלום בנצרת נעדר סמכות מקומית לדון בהליך. המשיבה הפנתה, בהקשר זה, להוראה בהסכם שבגינו הוגש ההליך, בה נקבע כי לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תהא סמכות שיפוט ייחודית לדון בכל עניין הנוגע להסכם.

2.

בקשת הרשות להגן הוגשה כאמור לפני כשבוע, ומטבע הדברים, בית משפט השלום בנצרת טרם ערך בירור בטענתה המקדמית של המשיבה בדבר היעדר סמכותו המקומית. במקום להמתין להכרעתו של בית משפט השלום בסוגיה, הזדרזה המבקשת והגישה את הבקשה שלפניי, בה היא עותרת לכך שאורה על הותרת מקום הדיון בהליך בבית משפט השלום בנצרת. על כך אין לי אלא להביע תמיהה. ראשית, הסעד שניתן לבקש לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט ), הינו העברת מקום דיון ולא הותרתו בערכאה מסוימת. שנית, ההליך של העברת מקום דיון אינו בא להחליף את ההסדר הקבוע בסעיף 79 לחוק האמור, המאפשר לערכאה הדיונית להעביר הליך שהוגש אליה, כאשר אין היא מוסמכת לדון בו מבחינת סמכותה המקומית או העניינית (ראו למשל, בש"א 9759/06 הסוכנות היהודית לא"י נ' גרופר (5.12.2006)). בוודאי שאין מקום לפנות לנשיא בית המשפט העליון, בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, שעה שתלויה ועומדת בערכאה הדיונית טענה של חוסר סמכות מקומית. ברי, כי ההכרעה בסוגיית הסמכות המקומית נתונה לשיקול דעתו המלא של בית משפט השלום בנצרת ואין מקום שאביע לגביה כל עמדה.

3.

הבקשה נמחקת, איפוא. זאת, בלא שראיתי סיבה להתייחס לטענותיה של המבקשת לגופן. אם תתקבל הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית, תוכל המבקשת, אם תמצא לנכון, להגיש בקשה חדשה להעברת מקום הדיון, שתתמקד בשיקולים הנבחנים בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. מובן, כי איני מביע כל עמדה בעניין סיכוייה של בקשה שכזו, אם תוגש.