בש"א 4325/18 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' לובינסקי-זיו בתיק רע"א 2614/18.

2.

כבר בפתח הדברים יצוין כי המבקש לא הבהיר האם הארכה מבוקשת להגשת ערעור על החלטתו של הרשם לובינסקי-זיו מיום 12.4.2018, בגדרה הופחת העירבון שהוטל על המבקש כך שהועמד על סך של 2,000 ש"ח וכן ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה, או שמא על החלטתו של הרשם מיום 22.4.2018 שניתנה בבקשה לעיון נוסף בהחלטה מיום 12.4.2018. מכל מקום, בין כך ובין כך, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

3.

אף אם נניח לטובת המבקש כי יש להתחיל למנות את המועד להגשת הערעור מהיום בו הומצאה לו לטענתו ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, היינו יום 24.4.2018 (היום בו סיים לרצות תקופת מאסר), הרי שהמועד להגשת ערעור הוא יום 9.5.2018 (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). יצוין כי המבקש ניסה להגיש ביום 14.5.2018 ערעור, אולם זה נדחה מהמרשם כיוון שהוגש בשפה האנגלית.

4.

בבקשה שבפני, אשר הוגשה ביום 31.5.2018, טוען המבקש כי לא ידע שלא ניתן להגיש כתבי בי-דין בשפה האנגלית וכן כי היה סבור שיש ברשותו 45 יום לערער על החלטתו של הרשם.

5.

קיים קושי לקבל את טענותיו של המבקש. המבקש אמנם אינו מיוצג בהליך שבפני (המבקש מיוצג בהליכים שמתנהלים בבית המשפט המחוזי על ידי בא-כוח מטעם הסיוע המשפטי), אולם גם בעל דין שאינו מיוצג נדרש להוכיח כי הטעות שהובילה לאיחור בהגשת הערעור היא טעות שאדם סביר היה יכול להיקלע אליה במישור האובייקטיבי (פרשנות החוק) או במישור הסובייקטיבי (מאמץ כנה למניעת הטעות) (ראו: בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה , פסקה 8 (10.10.2012)). בענייננו, המבקש לא הצביע על כל מאמץ שעשה על מנת לברר מהו מועד הגשת הערעור וכן האם ניתן להגישו בשפה האנגלית, כמצופה גם מבעל דין שאינו מיוצג. בנוסף, המבקש לא הסביר את הסיבה לפער הזמנים בין המועד שבו נדחה מהמרשם הערעור שהגיש בשפה האנגלית לבין הגשתה של הבקשה שבפני.

6.

דברים אלה אמורים מקל וחומר ככל שהארכת המועד מבוקשת להגשת ערעור על ההחלטה מיום 12.4.2018. יצוין כי העובדה שהמבקש הגיש בקשה לעיון חוזר על החלטה זו אינה מקנה לו ארכה אוטומטית להגשת ערעור, וכי גישת הפסיקה לגבי מתן הארכת מועד להגשת ערעור מחמת הגשת בקשה לעיון חוזר היא מצומצמת (ראו למשל: בש"א 2891/11 אורט ישראל נ' World ORT , פסקה 4 (27.4.2011)).

7.

על אלה יש להוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתו אינם גבוהים וזאת בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לרשמים בקביעת אגרה ועירבון (ראו למשל בשג"ץ 6455/17 מזרחי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.8.2017), וההפניות שם).

8.

אם כן, אני מורה על דחיית הבקשה. לפנים משורת הדין, ניתנת למבקש הארכת מועד להפקדת העירבון ברע"א 2614/18 עד ליום 30.7.2018. המזכירות תצרף עותק מהחלטה זו גם בתיק רע"א 2614/18.