בש"א 4625/05 אריה חברה לביטוח בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 5280/05 מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בירושלים.

1.המשיב 1 (להלן – המשיב) הגיש לבית משפט השלום בחיפה תביעה שעניינה שיבוב או הטבה בגין שכר עבודה ששילם המשיב למשיבה 2 עקב תאונת דרכים שארעה לה (ביום 24.10.97) ואשר הוכרה כתאונת עבודה. המבקשת, מצידה, הגישה הודעה לצד שלישי כנגד משיבה 2. הדיון בתובענה טרם החל ואף טרם הוגש כתב הגנה מטעם משיבה 2. הבקשה היא להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים, מאחר שמירב הזיקות קושרות את התאונה למחוז ירושלים. כך, התאונה אירעה בירושלים, המשיבה 2 מתגוררת ועובדת בירושלים, תביעתה כנגד המוסד לביטוח לאומי נוהלה בסניף בירושלים ובעיר זו גם נחתם כתב הקבלה עליו נסמכת ההודעה לצד שלישי. המבקשת טוענת כי העדים הצפויים להעיד במשפט, כולל נציגי המשיבים עצמם, מתגוררים או מועסקים בירושלים. המשיבים מתנגדים להעברת הדיון. לטענתם, בתביעות בגין הטבת נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים, מקום אירוע התאונה אינו מעלה ואינו מוריד. האחריות לתאונה ולתוצאותיה היא מוחלטת ונדרשת אך הכרעה בשאלה המשפטית של הזכאות להטבה. הזיקות הנטענות לירושלים אינן מצדיקות העברת הדיון, מאחר שהעובדות כלל אינן שנויות במחלוקת. מכל מקום, מאזן הנוחות אינו נוטה לירושלים דווקא, ואין מקום לדאגתה היתרה של המבקשת לנוחיותם של נציגי המשיבים ועדיהם.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר את שמיעת התביעה בבית משפט השלום בחיפה. אמת, על פניו קיימות זיקות רבות הקושרות את התביעה לאזור ירושלים, ובראשן מקום התרחשות התאונה. יחד עם זאת, המשיב בחר להגיש את תביעתו בחיפה ובכך בטא את העדפתו. המבקשת לא עמדה בנטל להראות, כי מאזן הנוחות נוטה במידה מכריעה לטובת העברת הדיון. היא לא פירטה מי צפוי להעיד מטעמה בתביעה והאם עדיה שונים מן העדים שבכוונת המשיבים להעיד, ואף לא סיפקה הסבר משכנע לבחירתה בייצוג מירושלים דווקא, על אף שהתובענה הוגשה בחיפה, ולמרות שמדובר בגוף גדול בעל פריסה ארצית. במצב זה, מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מכריע לטובת צד זה או אחר. בהעדר עדיפות משמעותית לאיזה מן המחוזות, הלכה היא שלא יועבר מקום הדיון (בש"א 2923/04 נ.ק.ע בוני הגליל בע"מ נ' איזוטופ בע"מ (לא פורסם); בש"א 2923/04 נ.ק.ע בוני הגליל בע"מ נ' איזוטופ בע"מ (לא פורסם) ).

הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 3,000 ש"ח.