פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4859/18 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשים:
1. עזבון המנוח אהובה שיבר ז"ל
2. משה חי שיבר
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד אורן הראל
3. עיריית תל אביב
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת
המשיבים לבקשה
החלטה
1.
זוהי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ח' פלינר ) בעש"א 57283-10-17 מיום 23.5.2018. הבקשה הועברה לטיפולי לפני ימים אחדים.
2.
במסגרת הליכי פשיטת הרגל של המנוחה אהובה שיבר ז"ל (להלן: המנוחה ) ושל בעלה, המבקש 2 (להלן: המבקש ), הגישה המשיבה 3, עיריית תל אביב-יפו (להלן:
העירייה ) תביעת חוב כנגד המנוחה ובעלה, בגין חובות ארנונה. תביעת החוב התבררה בפני הנאמן, הוא המשיב 2 (להלן: הנאמן ). ביום 27.7.2017 החליט הנאמן לקבל את תביעת החוב במלואה. יורשי המנוחה והמבקש הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת החוב. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ביום 23.5.2018. ביום 21.6.2018 הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי, בה עתרו להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. בבסיס הבקשה עמדה הטענה כי המבקשים אינם מסוגלים לממן את הגשת ההליך הערעורי. על רקע זה, כך נטען, פנו הם ללשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע ואולם נכון למועד הגשת הבקשה טרם הוחלט אם להעמיד להם סיוע משפטי כאמור. יצוין, כי לבקשה צורפה הסכמת הנאמן למתן הארכה המבוקשת. ביום 25.6.2018 קבעה כב' הרשמת ל' בנמלך כי המשיבים ישיבו לבקשה. בהחלטתה הוסיפה וציינה כב' הרשמת כי "על פני הדברים נתונה למבקשים זכות ערעור על ההחלטה, בה נדחה ערעור על החלטת הנאמן לקבל תביעת חוב". בעקבות החלטת כב' הרשמת הודיע כונס הנכסים הרשמי כי הוא אינו מתנגד למתן הארכה המבוקשת. ואולם, העירייה הודיעה מצידה בתשובתה המנומקת כי היא מתנגדת לבקשה.
3.
בחנתי את טענות הצדדים והחלטתי לקבל את הבקשה. לא נעלמו מעיניי טענות העירייה באשר לסיכויי ההליך הערעורי כמו גם לגבי החוסרים המסוימים בבקשה. ואולם, מן העבר השני לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי. על כן, לא יכול היה להיווצר אצל העירייה אינטרס הסתמכות לגיטימי על סופיות ההחלטה מושא הבקשה. בנסיבות העניין מדובר בשיקול ממשי התומך בהיענות לבקשת הארכה (ראו, למשל, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל , פיסקה י' (15.8.2016)). לכך מצטרף הנתון כי פנייה ללשכה לסיוע משפטי עשויה במקרים מסוימים להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו למשל, בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 3 (1.6.2009); בש"א 4530/18 גנון נ' כונס הנכסים הרשמי חיפה (28.6.2018)). אכן, בצדק מציינת העירייה כי המבקשים לא צירפו לבקשה אסמכתה המעידה על פנייה ללשכה לסיוע משפטי כאמור ואולם לעניין זה חשוב להדגיש כי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי הוא שייצג את המבקשים בבית משפט קמא, והוא שהגיש את הבקשה דנן . על רקע זה לא ראיתי מקום לדחות את הבקשה אך בשל אי הגשת אסמכתה כאמור.
4.
בהינתן האמור לעיל ומשאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין לרבות מהות ההליך הגעתי כאמור לכלל מסקנה כי הכף נוטה בנסיבות העניין לעבר קבלת הבקשה. בהמשך להחלטת כב' הרשמת בנמלך מיום 25.6.2018 יובהר כי אופן ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי הינו בדרך של הגשת ערעור בזכות. זאת, משמדובר בהשגה על החלטת בית המשפט של פשיטת רגל שדן בערעור על החלטת הנאמן בתביעת החוב שהתבררה לפניו (ראו ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פיסקה 10 (13.7.2008)). אף נתון זה מהווה שיקול רלוונטי לצורך בחינת בקשת הארכה.
5.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמועד להגשת הערעור מוארך עד ליום 18.2.2019. לא ייעשה צו להוצאות. יצוין, כי המבקש 1 הינו עיזבון המנוחה ואולם עיזבון אינו כשיר להיות בעל דין וממילא הכוונה היא ככל הנראה ליורשי המנוחה. על כן ככל שיוגש ערעור יוגש הוא על ידי יורשי המנוחה (על פי צו קיום צוואה או צו ירושה) או מנהל עיזבונה.
ככל שיוגש ערעור כאמור, יצוין דבר הארכה בפתח הערעור והחלטתי זו תצורף כנספח.
ניתנה
היום, כ"ג בשבט התשע"ט (29.1.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם