בש"א 4915/11 עזבון המנוח רמי אפרים ז''ל ע'י אפרים יעקב נ. איילון חב' לביט

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק-הדין של בית המשפט העליון בע"א 4824/09, מיום 13.6.2011.

לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות. המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון הינו 15 ימים מיום מתן פסק-הדין (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )). משמעות הדבר היא שהיה על המבקש להגיש את ההליך עד ליום 28.6.2011. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 30.6.2011. אמת, מדובר באיחור לא גדול. עם זאת, הארכת מועד הקבוע בחיקוק – גם אם מדובר בארכה קצרה – מותנית בקיומו של "טעם מיוחד". מכיוון שהליך הדיון הנוסף הוא הליך ייחודי, החורג מעקרון סופיות הדיון ופותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק דין של בית המשפט העליון, נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד תיושם באופן דווקני ונוקשה (ראו למשל בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 13.9.2009)).

בענייננו, ספק אם הטעות הנטענת בדין מהווה הצדקה מספקת לאיחור, אולם הנקודה העיקרית היא שסיכויי הבקשה לדיון נוסף להתקבל קלושים ביותר. מדובר בפסק-דין קצר, שבו נדחה ערעור העיזבון מבלי שנקבעה, על-פני הדברים, כל הלכה, לא כל שכן הלכה חדשה המקימה עילה לדיון נוסף לפי אמות-המידה הקבועות בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. יצוין כי בערעור היה העיזבון מיוצג, אך הבקשה שלפניי הוגשה על-ידי אביו של המנוח, ללא ייצוג.

לאור האמור, ועם כל ההבנה למבקש, אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. אין צו להוצאות.