בש"א 4958/20 אברהם סימון נ. פרקליטות מחוז תל אביב (מחוזי)

1.

הליך זה מקורו בפנייה של כב' נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט א' פרקש , בה צוין כי כמה מבעלי הדין ב-ת.א. 23924-07-20 (מחוזי י-ם) מכהנים כשופטים: בבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב-יפו, בחיפה, במרכז, בבאר שבע ובבית משפט זה. מעבר לכך, בכותרת כתב התביעה הנ"ל (להלן: התביעה ) הועלתה, בין השאר, טענה לביצוע תרמית של מי מהנתבעים, בשיתוף עם רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים, אליו הוגשה התביעה.

נוכח האמור לעיל – הפניה ביקשה לקבוע באיזה בית משפט מחוזי יתברר ההליך, בהתאם להוראות סעיף 24 ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) .

2.

לאחר שהפניה הנ"ל הועברה לטיפולי, ביקשתי, בהחלטה מתאריך 27.07.2020, כי הצדדים יודיעו, עד לתאריך 03.08.2020, אם יש, לדעתם, מקום להעביר את הדיון ב תביעה לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שהם סבורים כך – מהו בית המשפט המתאים לדבר, לשיטתם.

3.

בתאריך 03.08.2020 הגיעה תגובת התובעים להחלטתי הנ"ל, ובגדרה הם טענו, בין השאר, כי טענת התרמית אמורה להיבחן, כפי שהם מבינים את הפסיקה, באותו בית משפט שבו בוצעה התרמית. לאור האמור הם ביקשו להשאיר את הדיון בתיק – בבית המשפט המחוזי בירושלים.

4.

בתאריך 04.08.2020 הומצאה לבית המשפט תגובת פרקליטות המדינה להחלטתי הנ"ל. בתגובה זו גרסה, בין היתר, הפרקליטות, תוך הפניה לעמדתה בבקשות שנגעו לתביעות נוספות של התובעים (בש"א 8693/19, בש"א 5861/20 ו-בש"א 4574/20) כי מראית פני הצדק – לא תיפגע במידה והתביעה תמשיך להתברר בבית המשפט המחוזי הנכבד בירושלים, שכן נראה שצירוף השופטים כבעלי דין נעשה ע"י התובעים, מתוך ניסיון חסר תום לב להשפיע על זהות המותבים שידונו בעניינם, ואין בצירופם של השופטים ל תביעה כדי ללמד על עילה כלשהי כלפיהם. בהקשר זה צויין עוד כי ב תביעה מועלות טענות נגד שופטים המכהנים בחמישה מחוזות שיפוט שונים: ירושלים, תל-אביב-יפו, מרכז, חיפה ובאר שבע.

5.

תגובות שאר הצדדים ל תביעה – לא הגיעו עד הנה.

6.

נוכח ההתפתחויות הנ"ל – עלי להכריע עתה בפניה, ולכך אעבור מיד.

7.

מטעמים של מראית פני הצדק – אני מורה כי הדיון ב תביעה (ת.א. (מחוזי י-ם) 23924-07-20) יועבר מבית המשפט המחוזי בירושלים – לבית המשפט המחוזי בנצרת, שכן זהו בית המשפט המחוזי האחרון בישראל שתובענות של התובעים לא כללו שופט משופטיו.

היה וגם מצב זה ישתנה (כפי שהתובעים נוהגים לעשות) – יהיה אז מקום להפעיל את דוקטרינת ה- necessity (השוו: סעיף 77א(א3) ל חוק בתי המשפט ; עיינו גם: יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 394-393 (2006)).

8.

יובהר כי אין בהחלטתי זו כדי להחליט בשאלה האם לבית המשפט המחוזי בנצרת סמכות עניינית לדון בתביעה, וככל שתבוא בפניו בקשה בעניין זה – הוא יכריע בנושא על פי מיטב שיקול דעתו.