בש"א 5066/16 ארי מלונות בע"מ נ. נ.ע הנדסה יייזמות 2001 בע"מ

1.

בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום דיון בת.א. 11041-03-16 מבית המשפט המחוזי בנצרת לבית המשפט המחוזי בירושלים.

2.

ענייננו בתביעה שהגישה המשיבה בבית המשפט המחוזי בנצרת נגד המבקשת, בטענה כי לא הועבר לה מלוא הסכום שהיא זכאית לו בגין עבודות בנייה ושיפוץ שביצעה במלון השייך למבקשת בירושלים.

3.

לבקשה צורפה החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 25.5.2016, שבגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקשת " לא פירטה מדוע המקום שנועד לקיום ההתחייבות שלה לשלם את הסכומים הנתבעים ממנה הינו בירושלים, לא טענה ולא הוכיחה כי ההסכם שנחתם בין הצדדים קובע כי התשלומים יבוצעו בירושלים ולא טענה כי נכרת הסכם אחר בעל פה בין הצדדים שלפיו התשלום יבוצע בירושלים. הנתבעת אף לא טענה לקיומו של נוהג בין הצדדים בעניין זה, לא טענה כי התשלומים האחרים ששולמו על ידה לטענתה ושהסתכמו ביותר מ- 11.5 מיליון ₪ שולמו בירושלים ובעצם לא הציגה תשתית ראייתית מינימאלית לטענתה בדבר קיומו של הסכם בנוגע למקום תשלום הסכומים המגיעים לתובעת ממנה. " באורח זה התקבלה טענת המשיבה כי כאשר אין הסכמה בנוגע ל מקום שנועד לקיום ההתחייבות בין הצדדים, הסמכות המקומית הקמה מכוח תקנה 3(א)(3) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי )

תיקבע בהתאם לסעיף 44(א) לחוק החוזים (חלק כללי), השתל"ג-1973, הקובע כי " חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה ", והרי מענה הרשמי של המשיבה מצוי בנצרת.

כעת טוענת המבקשת כי עד להגשת התביעה לא חשפה בפניה המשיבה כל זיקה בינה לבין העיר נצרת, וכי המקום שבו בוצעו התשלומים לכל אורך תקופת החוזה ביניהן הוא ירושלים, באמצעות המחאות שנמסרו שם לידי מנהל המשיבה, או באמצעות פקודת תשלום בנקאית. יתרה מכך נטען כי כיום הקריטריון הקבוע בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי הינו חסר משמעות ולמצער זניח ביחס ליתר הקריטריונים הקבועים בתקנה 3(א), שמלמדים כולם כי צריך היה להגיש התביעה בירושלים. במבט צופה פני עתיד, נטען כי היות שבירושלים מצוי המלון והתבצעו כלל העבודות והתשלומים מכוח החוזה בין הצדדים, שאף הוא נחתם בירושלים, מבחן מירב הזיקות מורה על בירור התביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים. בין היתר נטען כי בית משפט זה "הוא הפורום המתאים למינוי מהנדס בורר, ולפיקוח על מהלך הבוררות, בקשר לפרויקט ציבורי בעיר ירושלים".

4.

המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון. בתשובתה היא טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהמבקשת לא צירפה לה תצהיר, השתהתה בהגשתה ואף לא צירפה לה הסכמה של בית המשפט המחוזי בנצרת, הנדרשת מאחר שלשיטת המשיבה ההחלטות המקדמיות שהתקבלו בו עולות כדי התחלת דיון בתביעה. לגופו של ענין נטען כי הזיקה של התביעה לבית המשפט בנצרת איננה פורמאלית בלבד, שהרי מקום עסקה של המשיבה מצוי בנצרת ועל כן כל הפועלים מטעמה מתגוררים בנצרת או בסביבתה והם בוודאי יעידו בדיון. עוד נטען כי כתובתה הרשמית של המבקשת וכתובות המגורים של נושאי המשרה שלה ממוקמים באזור המרכז, וכי משרדו של המפקח על העבודות מטעמה מצוי במושב כפר חיים, שהינו קרוב יותר לנצרת מאשר לירושלים. ביחס לאפשרות מינוי מהנדס לבירור התביעה, נטען כי ייתכן שכלל לא יהיה בכך צורך וכי מכל מקום "הרי דווקא מראית פני הצדק מחייבת כי מומחה כזה אינו צריך להיות מהעיר ירושלים בה כאמור שוכן המבנה". כך, נטען, הזיקה היחידה שמקיימת התביעה לירושלים נעוצה במיקומו של המלון בה, ובזאת אין כדי להוות טעם כבד משקל להעברת מקום הדיון.

5.

אף כי טענת המשיבה כי נדרשת בענייננו עמדת בית המשפט המחוזי בנצרת להעברת מקום הדיון אינה נקייה מספק, לאור נסיבות הבקשה וההחלטה שקיבל בית המשפט בנצרת בדבר סמכותו המקומית, ראיתי לנכון להורות כי המבקשת תמציא את עמדתו בנוגע לבקשה. בית המשפט הודיע כי אין כל מניעה מבחינתו להעברת הדיון לבית משפט אחר.

6.

אכן, התביעה אינה נעדרת זיקה לבית המשפט המחוזי בנצרת, ואולם בחינה כוללת של מירב הזיקות ומאזן הנוחות מובילה למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הלכה היא כי בית משפט זה ייטה להעביר את מקום הדיון בתביעה שהוגשה לבית משפט שמוסמך מבחינה פורמאלית לדון בה אך נעדר זיקה מוחשית אליה (ראו למשל בש"א 4666/02 גוכלר נ' עזבון אזאוילוס

(17.9.2002); בש"א 6036/16 משה נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (31.8.2016)). אמנם כאמור התביעה מושא הבקשה איננה נטולה כל

זיקה מהותית לבית המשפט המחוזי בנצרת, אך זו אינה שקולה לזיקותיה של התביעה לירושלים. כך בפרט בהתחשב בעובדה שלכתחילה הסמכות הפורמאלית של בית המשפט בנצרת קמה בדוחק, עקב ספק בנוגע ל מקום שנועד לקיום ההתחייבות בין הצדדים. אכן, המבקשת לא גיבתה טענותיה לענין זה בתצהיר, אך המשיבה לא הכחישה את הנטען ואף היא לא צירפה תצהיר לתשובתה. בנסיבות אלה, שבהן, על פניו, מירב זיקותיה של תביעה מורות על בירורה בבית המשפט המחוזי בירושלים, יש בכך כדי להטות את הכף לטובת העברת מקום הדיון כמבוקש.

7.

אשר על כן, הדיון בת.א. 11041-03-16 יועבר מבית המשפט המחוזי בנצרת לבית המשפט המחוזי בירושלים.