בש"א 5095-24 בש"א 5095-24

1.לפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 16.7.2024, שניתנה בהעדר תגובה מטעם המשיב, בה הוריתי על העברת הדיון בת"ט 38336-11-23 מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בבאר שבע, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: החוק).

2.בבקשה להעברת מקום הדיון, טענה המבקשת, בתמצית, כי מירב הזיקות מטות את הכף להעברת הדיון לבית משפט השלום בבאר שבע. בכלל זה, טענה כי הדירה שבמוקד ההליך מצויה בבאר שבע, וכי מצבו הרפואי של בעלה מקשה על יכולתה להתנייד.

3.בבקשה המונחת לפניי, טוען המשיב כי תגובתו לבקשה הוגשה במועד, אך זו לא נקלטה מחמת "טעות אנוש" הנעוצה באופן הגשתה. בתגובתו האמורה טען, כי אין במצבו הרפואי של בעלה כדי להגביל את יכולתה של המבקשת להגיע לדיון; כי על פי כללי הסמכות המקומית יש לקיים את הדיון בבית משפט השלום בכפר סבא, הסמוך למקום מגוריו של המשיב – הוא הנתבע בהליך; וכי לגופו של עניין, התביעה "משוללת יסוד", תוך שהוא מפרט את מסכת האירועים שהובילה לתביעה וממנה עולה, כך לדבריו, כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב.

4.בתגובתה לבקשה חזרה המבקשת על נימוקיה בבקשה להעברת מקום הדיון.

5.לאחר עיון, לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 16.7.2024.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (בש"א 2561/24 פלוני נ' עיריית קריית מלאכי, פסקה 4 (21.4.2024)).

בענייננו, סבורני כי המבקשת הרימה נטל זה, עת צירפה אסמכתאות המעידות על מצבו הרפואי של בעלה המחייב טיפול סיעודי הניתן על-ידי המבקשת – ומשכך מטה את מאזן הנוחות לטובת קיום הדיון בסמוך למקום מגוריהם. אשר לטענותיו של המשיב לעניין הסמכות המקומית ולגוף התביעה – הרי שמקומן להתברר לפני הערכאה הדיונית (בש"א 2836/24 אס.אר.אקורד בע"מ נ' נאשף, פסקה 3 (8.4.2024); בש"א 3087/23 כהן נ' גור, פסקה 4 (4.5.2023)).

6.אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.