בש"א 5245/16 בש"א 5245/16

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 32352-01-16 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בתל אביב–יפו. המדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד שהגישו המשיבים נגד המבקשים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב 1 בתאונה שקרתה ביום 17.5.2013 בסמוך לרמת גן. המבקשים טוענים כי מירב הזיקות הן למחוז תל אביב–יפו מאחר שהתאונה ארעה במחוז זה, וכן שמאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון לתל אביב–יפו מכיוון שהתאונה נחקרה על ידי אגף התנועה במשטרת מחוז תל אביב, משפטו הפלילי של הנהג הפוגע נערך בתל אביב, משרדי באי-כוח הצדדים נמצאים באזור תל אביב והמשיב טופל לאחר התאונה בתל השומר שברמת גן. לבסוף נטען גם שהמשיבים עצמם מתגוררים ביהוד, סמוך לתל אביב. המשיבים לעומתם טוענים כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העברת מקום הדיון. זאת מאחר שהמבקשת 2 הודתה בחבותה כלפי יורשי המבקש 1, כך שמקום התאונה, היחידה המשטרתית שחקרה אותה והמקום שבו נשפט הנהג אינם רלוונטיים. עוד נטען כי המשיבים 1–2 מתגוררים כיום בארצות הברית, ולא ביהוד, שהמשיב 1 מטופל כיום בבתי חולים בארצות הברית וכי מקום משרדיהם של באי-כוח הצדדים אינו שיקול רלוונטי בבקשה להעברת מקום דיון.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. בפתח הדברים יוער, כפי שנפסק לא אחת , כי הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין (24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש

(11.6.2012)). לגופו של עניין, מטענות הצדדים לא עולה כי מירב הזיקות או מאזן הנוחות נוטים באופן מובהק למחוז כלשהו, ואלו מצטיירים כמעוינים. יצוין בהקשר זה כי המדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד; משכך, וכפי שגם עולה מכתבי הטענות, עיקר המחלוקת נוגעת להיקף הנזק שנגרם למשיבים, ולכן מטענות המבקשים לא עולה כי מאזן הנוחות מורה לכיוון העברת מקום הדיון. במצב דברים זה, יש ליתן את הבכורה לכלל שלפיו לתובע מוענק היתרון הדיוני בבחירת המקום שבו תתברר התובענה שהוגשה על ידו (בש"א 886/09 עיריית ירושלים נ' חוה זולברג , פיסקה 5 (27.4.2009)).

סוף דבר, הבקשה להעברת מקום דיון נדחית.