פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5290/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשים:
1.
פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלונית
2. המוסד לביטוח לאומי
בקשה
להארכת מועד
החלטה
1.בפניי בקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר ניתן בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו. הבקשה הוגשה על רקע בקשה לביטול פסק-דין אותה הגיש המבקש בבית המשפט המחוזי, בקשה אשר - כך נטען - אם היתה מתקבלת, היתה מייתרת את הגשת ההליך הערעורי.
המשיבה 1 מתנגדת לבקשה, ואילו המשיב 2 הותירה לשיקול דעת בית המשפט.
2.עיינתי בטיעוני הצדדים ובכל החומר שבתיק.
הצדק עם המשיבה 1 כי הגשת בקשה לביטול החלטה או לעיון חוזר בה אינה מובילה באופן אוטומטי למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על ההחלטה שביטולה מתבקש (ראו למשל: בש"א 4820/13 בלאגנאק אינבסטמנטס לימיטד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 4 (3.9.2013); בש"א 8561/15 סימון נ' הבנק הבינלאומי , פסקה 2 (20.4.2016)). עוד יודגש כי לא נתונה היתה למבקש 1 ארכה סטטוטורית להגשת ההליך מכוח הוראת תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שכן על פי קביעת בית המשפט המחוזי עצמו פסק הדין לא ניתן במעמד צד אחד (ראו סעיף 12 להחלטה בבקשה לביטול פסק הדין).
יחד עם זאת, הגשת בקשה לביטול החלטה עשויה בנסיבות מסוימות
להצדיק מתן ארכה (בבחינת "הליך תלוי ועומד") (ראו למשל בש"א 331/16
הכונס הרשמי נ' אמירמוב
(23.2.2016), ויש לבחון בהקשר זה כל מקרה לגופו.
במקרה דנן, הגם שנוכח מהות ההליך נראה כי ראוי היה להגיש את ההליך הערעורי במועדו, סבורני כי נסיבות העניין בכללותן מטות את הכף את עבר קבלת הבקשה. בעניין זה לקחתי בחשבון את ההתרשמות כי בקשת הארכה הוגשה כבקשה עניינית ולא כצעד טקטי אשר נועד "למשוך זמן". בהתרשמות זאת תומכת בין היתר העובדה שניתן היה להניח על יסוד מהות העניין שעל הפרק כי ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין תינתן בתוך פרק זמן קצר יחסית (כפי שאכן אירע בפועל), כמו גם העובדה שהמבקש הפקיד במזכירות בית המשפט בקשת רשות ערעור כשבועיים לאחר מתן ההחלטה בבקשתו לביטול פסק-הדין, כך שלא נדרשת ארכה נוספת לשם הגשת ההליך בפועל. לכך יש להוסיף כי בקשת הארכה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי, ומשכך לא התגבשה הסתמכותה של המשיבה 2 על סופיות פסק-הדין (הגם שאעיר כי ראוי היה להגיש את הבקשה מוקדם יותר, ולא ביום האחרון להגשת ההליך), ויוזכר כי המשיב 1 אינו מתנגד לבקשה. לבסוף, לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת רשות הערעור שהגשתה מתבקשת, סבורני כי ראוי לאפשר למבקש להעלות טענותיו בבית משפט זה (מבלי להביע עמדה לגבי טענותיו לגופם של דברים).
מטעמים אלו החלטתי להיעתר לבקשה.
בקשת רשות הערעור (שהוגשה בכפוף למתן ארכה) תתקבל אפוא לרישום.
בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג בחשון התשע"ז (24.11.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת