פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5831/16 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1.
עמוס שריג
2. מרים איינהורן
נ ג ד
המשיבים:
1.
רחל קורץ
2. מיכאל קורץ
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.5.2016 (ת"א 19538-04-13), בגדרו התקבלה בחלקה תביעת המשיבים ונדחתה התביעה שכנגד מטעם המבקשים. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה, ואילו המשיב 2 לא הגיש תגובה מטעמו.
בקשת הארכה הוגשה לכתחילה ביום 4.7.2016. מכיוון שהבקשה הייתה חסרה ובשים לב לכך שהיא הוגשה שלא באמצעות עורך דין, ראיתי ליתן הזדמנות להגשת בקשה מתוקנת ומלאה וזו אכן הוגשה ביום 15.8.2016. בבקשה המתוקנת נטען כי פסק הדין לא הומצא כדין למבקש 1 (להלן: המבקש ) או לבא כוחו בערכאה הדיונית; וכי מכל מקום בא כוח המבקש מסר למבקש על אודות פסק הדין רק ביום 7.6.2016. עוד צוין, כי הצורך בארכה נובע ממצב בריאותו של המבקש בתקופה הרלוונטית. תגובת המשיבה הוגשה ביום 5.12.2016 ובגדרה נטען, בין היתר, כי לא מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" למתן ארכה (יצוין כי הגשת התגובה התעכבה בשל מינוי באת כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי לייצוג המשיבה 1 בהליך זה).
בחנתי את בקשת הארכה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא ( למשל, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (14.3.2011)) , והחלטתי להיעתר לה.
לעניין זה הבאתי בחשבון את העובדה שמן האסמכתאות הרפואיות שצורפו לבקשה עולה כי המבקש לא היה כשיר לעבודה משך רובה ככולה של התקופה הרלוונטית. לכך מצטרף הנתון, כי על פני הדברים הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור. כך, שכן טענת המבקש אשר נתמכה בתצהיר - ולפיה פסק הדין לא הומצא לו כדין ונודע לו על אודותיו רק ביום 7.6.2016 - לא נסתרה על ידי המשיבה 1. כידוע, הגשת בקשת ארכה בתוך המועד מאיינת את אינטרס ההסתמכות של המשיבים באשר לסופיותו של פסק הדין
ומהווה שיקול ממשי לטובת היענות לבקשה (ראו והשוו למשל, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל
(15.8.2016)) . עוד הבאתי בחשבון את העובדה שההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו הינו ערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור).
לסיום אציין, כי אף שבכותרת בקשת הארכה מופיעים שני הנתבעים והתובעים שכנגד, הרי שמבחינה מהותית מתייחסת הבקשה למבקש בלבד. ואכן, התצהיר היחיד אשר צורף לבקשת הארכה המתוקנת הינו זה של המבקש. זאת ועוד, מהודעת המבקש אשר הוגשה לפני כחודש ימים עולה כי למרבה הצער, ביום 2.11.2016 הלכה המבקשת 2 לעולמה. בנסיבות אלה רואה אני להגביל את מתן הארכה למבקש בלבד.
נוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמבקש 1 יהיה רשאי להגיש ערעור על פסק הדין עד ליום 25.12.2016. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, והחלטתי זו תצורף כנספח. המבקש 1 יציין את המבקשת 2-המנוחה כמשיבה בערעור, וכן יציין בפתח הערעור כי היא הלכה לעולמה לאחר מתן פסק הדין. מובהר, כי לאחר הגשת הערעור ועל מנת שניתן יהיה לקדם את הטיפול בו, תידרש הגשת בקשה סדורה לחילופי בעלת דין. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים ללא דיחוי ואף תעדכן את המבקש 1 טלפונית בדבר תוכנה, תוך עריכת תרשומת מתאימה.
ניתנה היום, ז' בכסלו
התשע"ז (7.12.2016).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם